עבד אל-כרים עובייד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
==חטיפתו ומעצרו==
[[מערך המבצעים המיוחדים]] של אמ"ן, בפיקוד [[תא"ל]] [[יפתח רייכר-עתיר]], יזם, הגה ותכנן את "'''מבצע עלם חמודות'''", מבצע חטיפת עובייד, בכדי שישמש כקלף מיקוח בהסכמי חילופי שבויים עתידיים. המודיעין שנאסף אודות עובייד כלל פרטים על מבנה ביתו, זהות בני משפחתו ומראם, מנהגיו וכן כי משקלו של עובייד עצמו הינו מעל 130 ק"ג<ref>[[רונן ברגמן]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?p=4463811#post4463811 סופר צללים], [[ידיעות אחרונות]] מוסף "'''שבע ימים'''", {{כ}} 20.12.2013, עמודים 38-46, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].</ref>. בעקבות זאת התאמנה [[סיירת מטכ"ל]] בפיקודו של [[רן שחור]], עליה הוטל המבצע<ref>[[משה יעלון|משה (בוגי) יעלון]] - '''דרך ארוכה קצרה'''. הוצאת ידיעות אחרונות, 2008. עמ' 61.</ref>, בנשיאת בשק שנתפר במיוחד בכדי להתאים למשקלו של השייח'<ref>[[רונן
במהלך מעצרו פעלו תומכי חזבאללה ברחבי העולם לשחרורו, ומספר עתירות בסוגיית מעצרם ללא משפט של דיראני ועובייד הוגשו לבתי המשפט בישראל על ידי ארגוני זכויות אדם. באפריל [[2000]] החליט [[בג"ץ]] כי מעצרם המנהלי של עובייד, דיראני ו-13 לבנונים נוספים אינו חוקי, מאחר שאינם מהווים סכנה מיידית לביטחון המדינה<ref>ראו [http://lawatch.haifa.ac.il/heb/month/h_d_apr_00.htm דיון משפטי על פסיקה "פ 7048/97 פלונים נ' שר הביטחון, פ"ד נד(1) 721]</ref>. בעקבות פסק דין זה, לאחר סחבת ארוכה ודיונים ועתירות נוספות של המדינה לבתי המשפט, העבירה [[הכנסת]] חוק ב-[[4 במרץ]] [[2002]] בשם "[[חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]], המוכר יותר כ"'''חוק דיראני ועובייד'''". החוק אפשר למדינה להמשיך ולהחזיק בשניים (ובעוד שלושה עצירים לבנונים), אך תחת הגבלות מסוימות<ref>ראו [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/187m1_001.htm פה] את טקסט החוק.</ref>.
|