אלברט-לסלו ברבאשי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה נוספת |
מ ויקיזציה |
||
שורה 2:
[[קובץ:Albert-László Barabási (3472668169).jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברבאשי בהרצאה]]
'''אלברט-לסלו ברבאשי''' ([[הונגרית]]: '''Barabási Albert-László'''
==חייו==
שורה 26:
ההפרדה הממוצעת בין מספר צמתים K (שמתנהגת לפי אוכלוסיית ממוצעיסטאן), גדלה הרבה יותר לאט ממספר הצמתים N (שמתנהג לפי אוכלוסיית קיצוניסטאן).
הגאומטריה של הרשתות החברתיות, אינה אוקלידית. הקו הקצר ביותר המחבר בין שתי נקודות, אינו הקו הישר גאוגרפית, אלא הקו הישר רישתית. לפעמים יותר קצר לקנות ספר מאמזון (במרחק של 10,000 ק"מ מישראל), מאשר מחנות סטמצקי
לפי גרנובטר (שלמד את זה מקשרים חלשים של מימן שיוצרים מולקולות מים ענקיות), קשרים חברתיים חלשים הם בסופו של דבר, חזקים יותר מקשרים חברתיים חזקים. הקשרים החלשים הם הדבק שיוצר צבירים ענקיים.
ברבאשי מראה שעובדים שומעים על ג'ובים חדשים מחברים רחוקים כמעט פי 2 מאשר מחברים קרובים (ברבאשי עמ' 62). ברנס מוכיח (בתמונה למטה), שדרגת החדשנות שנוצרת מגשרים בין מחלקתיים גבוהה יותר מדרגת החדשנות שנוצרת מקשרים תוך-מחלקתיים.
מהתרשים למטה רואים שהסיבה היא שבתוך בועה יש כפילויות ולכן ההפצה דועכת. ואילו מחוץ לבועה, במרחבי הצביר, הדעיכה היא בגלל ההתרחקות. האם בבועה, כוח המשיכה גדל עם המרחק (כמו קפיץ), ואילו בצביר כוח המשיכה קטן עם המרחק (כמו חוקי הגרביטציה והחשמל)?
לפי ווטס וסטרוגטס, ניתן לאפיין צבירים באמצעות המושג "מקדם ההתקבצות", שמתקבל מחלוקת מספר הקשרים בפועל בצביר, חלקי מספר הקשרים בצביר אילו כולם הכירו את כולם. המספר 1 הוא המקדם המקסימלי ופירושו שכולם מכירים את כולם, ושואף לאפס פירושו שיש אדם אחד שמחבר בין כל החברים.
לתולעת סי אלגנס, יש רק סדר גודל של 10 בחזקת 2 נוירונים, לעומת 10 בחזקת 11 נוירונים שייש לאדם (קיצוניסטאן שנע בין 2 ל 10). אולם בעוד שרשת הנוירונים האנושית מול התולעתית היא קיצוניסטאן, הרי שרשת הגנים האנושית מול התולעתית היא ממוצעיסטאן ! (ממוצעיסטאן שנע בין 3 ל4). אורך התולעת לעומת אורך האדם הוא ממוצעיסטאן שנע בין 1 ל3).
שורה 48:
בעולם קיצוניסטאני שולטים חוקי חזקה, משום שהפערים בין הנתונים שבו הם כה גדולים, שלא ניתן להכניסם לגרף רגיל (לכן הם חסרי סקאלה או Scale Free), אלא רק את החזקות שלהם. רשת ממוצעיסטאנית היא הומוגנית, ואילו קיצוניסטאנית היא הטרוגנית.
בסביבות קיצוניסטאניות, יש יותר אפקטים של טיפינג פויינט, שינויי פאזה, וכדור שלג. לכן הן יותר רגישות לשינויים פנימיים, בעוד שסביבות ממוצעיסטאניות הן שוויוניות יותר ולכן הן רגישות לשינויים חיצוניים. קיצוניסטאן יותר רגישה למהפכות ומחאות. ממוצעיסטאן יותר רגישה למתקפות האקרים ופלישות.
כך, רשת כבישים (בתמונה למטה, משמאל) יותר רגישה להתקפה חיצונית, אך רשת שדות תעופה (מימין) יותר רגישה להתקפה פנימית.
הרכזות קובעות את: 1, יציבות הרשת, 2, את ההתנהגות והדינמיקה של הרשת (כולל עמידות). רכזות הן כעין מסות (גרביטציוניות) או מטענים (חשמליים) במערכת נתונה. לכן יש לחקור אמפירית אם רכזות פועלות על צמתים ובינן לבין עצמן, לפי חוקי ניוטון וקולון.
שורה 63:
בסביבת הנקודה הקריטית שבה נוצר סדר מתוך אי סדר, יש להתייחס לאטומים לא כבודדים, אלא כ"קהילות" שפועלות כאילו היו אובייקט אחד, או כקופסאות. נקודה קריטית מתגלה במעברי פאזה כמו: מעבר המיים לקרח, התאדות המיים לגז, היהפכות מתכת למגנט, היהפכות של חומרים קרמיים למוליכי על ועוד. לכל מעבר יש חזקה קריטית אופיינת משלו.
וילסון (Phsical Review, 1971) גילה את תאוריית האינוארינטיות (אי השתנות) של הסקאלה, שפירושה שבמצב של מעבר פאזה, חוקי הפיזיקה חלים באופן זהה בכל הרמות, החל מהאטום הבודד וכלה בקופסאות של מיליוני אטומים. חוקי חזקה הם מאפיין יסודי של ארגון-עצמי במערכות מורכבות: אטומים, מולקולות דינא. איי, בקטריות, נמלים, דגים, ציפורים, בני אדם בקבוצות, בני אדם ברשתות חברתיות.
==קישורים חיצוניים==
| |||