לטינית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה, על ידי, \1נטייה, הבניין, \1{{ש}}\2
שורה 104:
 
===[[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]]===
בלטינית קלאסית (שדוברה על- ידי מלומדים) משוחזרות חמש תנועות בסיסיות: a e i u o. כיון ש[[משך (בלשנות)|משך ההגיה]] הוא [[פונמה|פונמי]] בלטינית, כל אחת מהן יכולה להיות קצרה או ארוכה, וכפי שקורה בשפות רבות, התנועות הקצרות נוטות להתמרכז (לֵיהגוֹת במרכז חלל הפה). על כן למעשה יש עשר תנועות:
 
*'''A''' - נהגית כהגיית פתח.
שורה 128:
הלטינית איננה שפה מדוברת, ואין כללים מחייבים לגבי אופן הגייתה, אך יש מספר מסורות הגיה. [[בנדיקטוס השישה עשר|האפיפיור הקודם]], למשל, שהוא ממוצא גרמני, קורא את התפילות הלטיניות על-פי המסורת הגרמנית, כלומר, הוא יהגה ecce כ"אקְצה", בשעה שחבריו החשמנים ממוצא איטלקי יהגו "אצ'ה".
 
בישראל היתההייתה מקובלת בחוגים הקלאסיים הגייה שמקורה ב[[גרמניה]], זאת משום שהמורים היו, ברובם, יוצאי גרמניה. מאז חל מהפך, וכיום יש נטיהנטייה לדבוק בהגיה הלטינית ההיסטורית. זאת ההגיה המשוחזרת לפי מחקרים [[בלשנות|בלשניים]], המתבססים על תעתיקים עתיקים מלטינית המדוברת ל[[עברית]]. לפי מחקרים אלה, אין ספק שמלה כ-ecce נהגתה, לפני 2,500 שנה, "אקה". ואכן, בחוגים הקלאסיים בארץ כיום כך נהוג לבטא את המלה. לפיכך נהוג לומר "[[קיקרו]]" ולא "ציצרו", כפי שנהגו המורים ממוצא גרמני בעבר, או צ'יצ'רו, כפי שנוהגים האיטלקים כיום.
 
==דקדוק לטיני==
שורה 245:
{| border="2" cellpadding="3"
|-
! colspan="70" | פעלים בניין ראשון - זמנים מושלמים <br>{{ש}} שורש הפועל בזמנים אלו הוא שורש העבר (לדוגמה -cenāv-) אליו מתווספות הסופיות.
|-
! || colspan="8" | עבר (perfect) || colspan="8" | עבר מושלם (pulperfect) || colspan="4" | עתיד מושלם (future perfect)
שורה 281:
|}
 
'''הבניןהבניין השלישי''' שונה מהשני בכך שה- e בשורש הפועל קצרה ולא ארוכה. צורות העבר והסופינום בבניין זה אינן זהות, ועל מנת להטות נכונה את הפעלים בבניין זה, יש לזכור את צורות אלו. ההבדלים בצורות לבניין זה, ביחס לבניינים הראשון והשני מופיעים בטבלה להלן:
 
{| border="2" cellpadding="3"