מושב שיתופי – הבדלי גרסאות

המושב השיתופי הראשון היה [[כפר חיטים]] שהוקם בדצמבר [[1936]] על ידי חברי קבוצת "הקוצר", עולים מ[[בולגריה]]. באפריל 1938 הוקם [[שבי ציון]] בו "הנהלת ענפי המשק תהיה מרוכזת וכל הכנסותיה תחולקנה שוה בשוה מבלי להתחשב עם גודל השקעותיהם של החברים בכניסתם למשק"{{הערה|{{דבר||נקודה חקלאית חדשה בצפון|1938/04/14|00110}}}}. במהלך 1938 התגבש אצל חברי היישוב [[מולדת (יישוב)|מולדת]] ההחלטה שיישובם יהיה מושב שיתופי. במאי 1939 עלו על הקרקע למקום זמני אנשי מושב [[בית הלל (מושב)|בית הלל]] אשר הוקם כמושב שיתופי אך הוסב במהרה למושב עובדים. כן הוקם [[בית יצחק-שער חפר|נירה]] כמושב שיתופי{{הערה|{{דבר||עוד ישוב ועוד אנית מעפילים|1946/08/02|00205}}}}. לאחר מלחמת העולם השנייה הוקמו מספר יישובים עבור חיילים משוחררים אשר כונו מושבים שיתופיים וניהלו שיתוף ברמות שונות. יישובים אלו כללו את [[רגבה]], [[בצרה (ישראל)|בצרה]] ו[[חרב לאת]]{{הערה|{{דבר|נון בן נון|חרב לאת|1947/07/09|00306}}}}. עד שנת 1947 היו ששה מושבים שיתופיים ועד 1950 היו 18 מושבים שיתופיים{{הערה|1=ארנון גולן, מאיה חושן, דויד ניומן, [http://books.google.com/books?id=i2TxNRL_CZ4C&pg=PA81 ניסויים במרחב: פרקים בגאוגרפיה יישובית של ארץ ישראל, כרכים 7-8], עמוד 81}}.

 

 

חלק מהמושבים השיתופיים היו [[קיבוץ|קיבוצים]] שהוסבו למושבים שיתופיים לאחר שתושביהם לא היו מרוצים מאורח החיים הקיבוצי. כך למשל, [[אלוני אבא]] ו[[מבקיעים]] התחילו את דרכם כקיבוץ ולאחר כמה שנים הוסבו למושב שיתופי. כך גם שלושת המושבים השיתופיים הדתיים המשתייכים ל{{ה|קיבוץ הדתי}} היו בעברם קיבוצים. [[משואות יצחק]] הפך מקיבוץ למושב שיתופי בשנת 1952, [[ניר עציון]] היה למושב שיתופי באמצע שנת 1953{{הערה|{{דבר||"ניר עציון" - מקיבוץ למושב|1953/06/08|00306}}}} ו[[בני דרום]] הפך מקיבוץ למושב שיתופי בשנת 1960, למרות התנגדות של [[הקיבוץ הדתי]] ושל מחלקת ההתיישבות של [[הסוכנות היהודית]]{{הערה|{{דבר||"בני דרום" רוצה להיות מושב|1960/12/16|01116}}}}.