מוסטפא דיראני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mr. W (שיחה | תרומות)
Mr. W (שיחה | תרומות)
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
דיראני שירת ביחידת המודיעין של צבא [[לבנון]]. כאשר פרצה [[מלחמת האזרחים בלבנון (1975-1990)|מלחמת האזרחים בלבנון]] בשנת [[1975]] וצבא המדינה התפלג, הצטרף דיראני לתנועת [[אמל]] השיעית בהנהגתו של [[נביה ברי]] בשנת 1978. בשנים 1984-1988 הוא כיהן כקצין הביטחון של תנועת אמ"ל, ותקופה מסוימת היה ראש הזרוע הצבאית של הארגון. במהלך [[מלחמת לבנון]] לחם לצד המחנה המוסלמי הלבנוני ובעלי בריתו ה[[פלסטינים]] בכוחות צה"ל וב[[הפלנגות הנוצריות|פלנגות הנוצריות]]. דיראני נפצע קשה באחד הקרבות, עבר סדרת טיפולים ממושכת ונזקק למקל הליכה. נכון לעת זו הוא ממשיך לסבול מהפציעה, וב־[[1992]] הוצא רסיס מראשו בניתוח מסובך. ב־[[1985]] מינה אותו ברי לראש מחלקת הביטחון באמל באזור [[צור]] ו[[צידון]]. באותה תקופה הוא הקים את ארגון "ההתנגדות המאמינה" כזרוע הצבאית של תנועת אמל. ב־[[1987]] החל דיראני ליצור קשר עם חוגים פרו-איראניים, ובסופו של דבר נוצר קרע בינו ובין הנהגת ארגון אמל וברי הדיח אותו מחברותו בארגון אמל. דיראני המשיך את דרכו בארגון "ההתנגדות המאמינה" יחד עם חברים מעטים ושיתף פעולה עם החזבאללה. במסגרת תפקידיו השונים היה דיראני אחראי לפעילות עוינת אינטנסיבית נגד כוחות צה"ל וצד"ל{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/930/009/r14/06009930.r14.htm רע"א 993/06 מדינת ישראל נגד מוסטפא דיב מרעי דיראני], סעיף 4}}.
 
ב-[[1986]] לכדו אנשיו של דיראני את [[רון ארד]], אשר נטש את מטוס ה[[F-4 פנטום|פנטום]] שלו לאחר תקלה טכנית בעת תקיפת מחנה פליטים סמוך לצידון. בין אוקטובר 1986 למאי [[1988]] היה דיראני אחראי לכליאתו ולהחזקתו של רון ארד. בתפקידו זה איפשר דיראני לסורים ולגורמים אחרים לחקור את רון ארד{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/930/009/r14/06009930.r14.htm רע"א 993/06], סעיף 3 בפסק דינו של השופט עמית}}. ההערכה היא שבמאי 1988 דיראני וארגונו מכרו את רון ארד או שהוא נחטף מידיהם והגיע במישרין או בתיווך [[סוריה|סורי]] לחזקת [[איראן]] או לסיעה קיצונית בתנועת ה[[חזבאללה]]. [[קהילת המודיעין הישראלית]] אספה חומר על דיראני ביוזמתו ובעידודו של [[ראש אמ"ן]], האלוף [[אורי שגיא]], בשל מעורבתו של דיראני בחטיפת ארד. זאת אף שדיראני הצהיר כי ארד כבר אינו בידיו, משום שב[[אמ"ן]] רווחה האמונה כי דיראני יוכל להשלים פערים מודיעיניים על גורלו של ארד ומשום שניתן יהיה להשתמש בו כקלף מיקוח בהסכמי חילופי שבויים עתידיים. לאחר שנתגבשה תמונת מודיעין מספקת על התנהלותו של דיראני והסביבה בה הוא חי מחד, והכנות היחידה הגיעו לרמת מוכנות מספקת מאידך המליצו הרמטכ"ל דאז, [[אהוד ברק]] וראש אמ"ן, שגיא, לראש הממשלה ושר הביטחון, [[יצחק רבין]], לאשר את הפעולה<ref>[[אורי שגיא]], '''[[אורות בערפל]]''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], [[1998]]. עמודים 13-17.</ref>. בליל [[21 במאי]] [[1994]] ביצעה [[סיירת מטכ"ל]], בפיקוד [[סא"ל]] [[דורון אביטל]], את [[מבצע עוקץ ארסי]], וחטפה את דיראני מביתו שבכפר קסר נבא, שבעמק ה[[בקאע]] ב[[דרום לבנון]] באישון ליל<ref>[http://dover.idf.il/IDF/About/history/90s/1994/052101.htm מוסטפא דיראני, שהיה בעבר מבכירי ארגון "אמל" בלבנון, נחטף והובא לישראל], [[דובר צה"ל]], 21.05.1994.‏</ref>.