פרשת בהעלותך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: אשתו |
על פי החלטת פרלמנט (ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 14) |
||
שורה 10:
*כנספח לנושא [[חנוכת המזבח]] שבסוף פרשת [[נשא (פרשה)|נשא]] מובא הציווי על הדלקת [[מנורת המקדש]] על ידי [[אהרן]].
*תיאור מפורט של הקדשת ה[[לוויים]] וכניסתם לעבודה ב[[המשכן|משכן]]:
{{ציטוט|וְהַעֲמַדְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה
===פסח ופסח שני===
שורה 29:
* בני ישראל ממשיכים להתלונן על היעדר בשר, למרות אספקת ה[[מן]] הסדירה.
[[קובץ:Tissot Miriam Shut Out from the Camp.jpg|230px|ממוזער|מרים המצורעת מנודה מהמחנה, ג'יימס טיסו, סוף המאה ה-19.]]
:{{ציטוטון|וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ וַיִּחַר אַף
* משה מתלונן בפני ה' על התנהגותם של בני ישראל ועל הקושי בהנהגת העם:
:{{ציטוטון|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו.}}
* ה' מצווה את משה למנות שבעים זקנים שיישאו איתו בעול ומבטיח לספק לעם בשר:
:{{ציטוטון|לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם. עַד חֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת
* משה ממנה שבעים זקנים באוהל מועד, ושני זקנים שנשארו במחנה, [[אלדד ומידד]], מתנבאים שם. יהושוע בן נון מציע להעניש אותם ומשה מגיב במורת רוח:
:{{ציטוטון|וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם. וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם
* ה' מספק [[שליו נודד|שלווים]] למאכל לבני ישראל כפי שהבטיח, והורג בהם בעודם אוכלים:
:{{ציטוטון|הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם יִכָּרֵת וְאַף
===האישה הכושית ומרים===
*[[מרים הנביאה|מרים]] ו[[אהרן]] מדברים [[איסור לשון הרע|לשון הרע]] על משה ואשתו הכושית. ה' קורא למשה, אהרון ומרים לאוהל מועד ונוזף באהרון ומרים:
{{ציטוט|וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם
לאחר מכן מרים חולה ב[[צרעת]], משה מתפלל עליה ({{ציטוטון|אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ}}) והעם מחכה עד שתבריא.
|