ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ כמקובל בוויקיפדיה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
||
שורה 9:
חפירות ארכאולוגיות שנערכו החל מ[[המאה ה-20]] - הן באתרים הנמצאים כיום בתחום ה[[עיריית ירושלים|מוניציפלי]] של ירושלים, והן מעבר לגבולות העיר המודרנית, העלו ממצאים המעידים על פעילות אנושית מ[[תקופת האבן הקדומה]]. הממצאים כוללים בעיקר כלי אבן מסותתים ו[[ארכאוזואולוגיה|עצמות מאובנות של בעלי חיים]] המעידים כי בירושלים וסביבתה חיו [[ציידים-לקטים]] שהשתמשו במרבצי [[צור (סלע)|אבן הצור]], וניזונו ממקורות מים ומזון זמינים.
בחפירות שנערכו בשנת [[1933]] ולאחר מכן בשנת [[1962]] באזור [[עמק רפאים]] ו[[בקעה (שכונה)|בקעה]] נחשפו כלי אבן מסותתים (כ[[אבן יד|אבני יד]]) מ[[התרבות האשלית]] של התקופה הפלאוליתית התחתונה{{הערה|ב' ארנסבורג וע' בר–יוסף, "עמק רפאים (חפירת 1962). '''מתקופת האבן''', ד-ה (תשכ"ג), עמ' 16-1 .}}. סדרת חפירות שנערכה לאורך התוואי של [[נחל רפאים]] החל מחפירה שנערכה בשנת [[2006]] ב[[רמת רחל]] וחפירות נוספות שנערכו בשנת [[2010]] ב[[עמק רפאים]] שבירושלים העלו סדרה של ממצאים מתקופת האבן המיוחסים לסוף [[התקופה הפלאוליתית התחתונה]] או תחילת [[התקופה הפלאוליתית התיכונה]], דהיינו [[התרבות האשלו-יברודית]] או תחילת [[התרבות המוסטרית]], כנראה לפני כ-400,000 - 200,000 שנים
באתר רמת רחל שהיקפו נרחב ביותר נמצאו ריכוזים גדולים של כלי צור, בעיקר פסולת ושבבים שנותרו לאחר הסיתות. נמצאו כמה פריטים שעליהם סימני [[פיח]] המעידים על שימוש באש באתר. החוקרים משערים כי האתר שימש לסיתות כלי [[צור (סלע)|אבן צור]]. עוד במהלך סקירת ממצאי החפירה הגיעו החופרים למסקנה כי כלי צור שנמצאו ברמת רחל דומים מאד לכלי הצור שנמצאו באזור עמק רפאים בירושלים בשנת 1962. חיזוק לכך נמצא בחפירות שנערכו בשנת 2010 בסמוך ל[[מסילת הרכבת לירושלים]] במקום בו אמורה לקום טיילת. בתוך שכבה עבה של אדמת סחף ובה אבני צור נמצאה כמות גדולה של פסולת ייצור והרבה אבני יד בגדלים שונים - הזהים לכלים מרמת רחל. בראיון שנתן ד"ר עומרי ברזילי מ[[רשות העתיקות]] לעיתון [[הארץ]] <ref>{{הארץ|ניר חסון|הצוהר לימים שבמושבה הגרמנית בירושלים התהלכו פילים ואריות|1168496|12 במאי 2010}} </ref> הוא מספר כי הצור שחלקו עובד באזור רמת רחל נסחף במורד ערוץ הנחל לאזור הידוע היום כעמק רפאים ואף מערבה, מסקנה מתבקשת מכך היא שכמות הגשמים וזרימת מי הנגר בתקופת האבן התחתונה הייתה עזה ביותר, הזרם היה חזק מספיק להניע ולסחוף אבנים גדולות יחסית למרחקים ניכרים.
ב[[הרי ירושלים]] נחשפו שני כפרים מ[[תקופת האבן החדשה]]. אחד מיישובים אלו נחשף באתר [[אבו גוש (אתר ארכאולוגי)|אבו גוש]] והאתר השני נחשף ב[[מוצא (אתר ארכאולוגי)|מוצא]]. ביישובים אלה נתגלו בתים עם רצפות טיח, קבורה של [[שור הבר]], עצמות [[ביות בעלי חיים|בעלי חיים מבויתים]] ומגוון רב של ממצאים מ[[התקופה הנאוליתית בארץ ישראל|התקופה הנאוליתית הקדם קראמית ב']], כ-9000 שנים [[לפני זמננו]]
==התקופה הכלקוליתית==
| |||