בוריאטית – הבדלי גרסאות

במהלך [[המאה ה-17]] נכתבה השפה באמצעות [[כתב מונגולי|הכתב המונגולי]] הקלאסי. בוריאטים מערבײם שלא הכירו כתב זה, השתמשו ברוסית כשפת הספרות. בשנת [[1931]] החליטה הוועדה האחראית מטעם הממשלה על כתיבתה של הבוריאטית ב[[כתב לטיני|כתב הלטיני]]. החל משנת [[1939]] השפה נכתבת על- ידי [[אלפבית קירילי|הכתב הקירילי]] בתוספת שלוש אותיות מיוחדות (Үү, Өө, Һһ).

השכנות ארוכת השנים עם השפה הרוסית השפיעה על הבוריאטית רבות בתחום אוצר המלים וה[[פונולוגיה]]. כך, נכנסו אליה העיצורים [в],[ф],[ц],[ч],[щ],[к], שלא היו קײמים בשפה הספרותית הקדומה. השפה כוללת כיום 27 עיצורים, 13 תנועות ו-4 [[דיפתונג|דיפתונגים]]. השפה הנה [[שפה אגלוטינטיבית]] אך קײם בה גם שימוש נרחב ב[[פוזיה|פוזיות]] (איחוד השורש המורפמי והתוספות הדקדוקיות תוך השמטת מרכיבי בסיס של שניהם), ובצורות והטיות דקדוקיות רבות. [[שם עצם|שם העצם]] נוטה לפי מספר ושבעה [[יחסה|יחסות]]. צורת הרבים מסומנת על- ידי [[מורפמה|המורפמות]] нар, над, ууд, нууд, гууд, д, тан, шуул, шууд.