טושוסאי שאראקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים פנימיים, תבנות הערות שוליים, יישור הערות שוליים לשמאל. לא יודע למה התבנית של קרן ויקימדיה תופסת פתאום כמה שורות לבד. תבנית {{הבהרה}}.
שורה 17:
 
==התייחסות לעבודותיו של שאראקו==
בכתבים מסוף המאה השמונה עשרה תוארה אמנותו של שאראקו כמגזימה את המציאות וכנטולת צורה.‏‏{{הערה|‏Henderson, 13.‏}} ה''אוקיו-אה רויקו'' גם כן מתאר כיצד יצירותיו של שאראקו לא זכו לאהדת הקהל משום שהיו ריאליסטיות מדי, אף על פי שתוספת לטקסט זה משבחת את הקווים החזקים והאלגנטיים של האמן. ייתכן וקהל הלקוחות סלד מהאופן שבו תוארו גיבורי הבמה שלו, וייתכן כי לא היה מוכן לסגנונו העז של האמן, שהיה כה מנוגד לסגנון המייפה של שאר אמני התקופה.‏‏{{הערה|‏Narazaki, 76-85. ‏}} בכל אופן, ובין אם נבעה היעלמותו מסיבה זו או מסיבה אחרת, היחס כלפי שאראקו המשיך אף בתקופות מאוחרות יותר והוא כמעט ונשכח. יחד עם זאת, אף על פי שלא השפיע על האמנים היפנים שבאו לאחריו, השפעתו ניכרת דווקא בקרב אמנים אירופאים בני המאה התשע עשרה, וביניהםובהם ואן גוך וטולוז-לוטרק.‏‏{{הערה|‏Arthur Davison Ficke, “Sharaku: Prince of Amateurs,” Parnassus 12, no. 2 (February 1940): 7-16.‏}}
 
בתחילת המאה העשרים החל עיסוק מחודש ביצירתו של שאראקו. ב-1910 פרסם החוקר הגרמני יוליוס קורת' (Julius Kurth) ספר בנושא, ובו הציג את שאראקו כאמן דיוקנאות בקנה מידה עולמי.‏‏{{הערה|‏Kondo, 4-6.‏}} מחקר זה הוביל להתעניינות באמן במדינות אחרות באירופה והחל משנות השלושים של המאה העשרים, גם ביפן עצמה.‏‏{{הערה|‏Henderson, 15.‏}} כיום זוכות יצירותיו הייחודיות ובעלות העצמה של שאראקו להערכה רבה.‏‏{{הערה|‏Narazaki, 67.‏}}