הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמת אוסטריה–סרדיניה"

מ
סקריפט החלפות ([[קובץ:, |ממוזער, שמאל|), תיקון קישור לפירושונים, ויקישיתוף בשורה + זוטות
מ (←‏מהלך המלחמה: קצת עריכה. עדיין מה שנשאר הוא טקסט בלתי מובן בחלקו.)
מ (סקריפט החלפות ([[קובץ:, |ממוזער, שמאל|), תיקון קישור לפירושונים, ויקישיתוף בשורה + זוטות)
|צד שני-
}}
'''מלחמה אסטריה-סרדיניה''' (גם '''מלחמת העצמאות האיטלקית השנייה''', '''מלחמת צרפת-אוסטריה''' או '''מלחמת אוסטריה-פיימונטפיימונטה''', הידועה גם כ'''מערכת איטליה'''), נערכה בין צרפת תחת שלטונו של [[נפוליאון השלישי]] ו[[ממלכת סרדיניה]] נגד [[האימפריה האוסטרית]] בשנת 1859. בעקבות תהליך ה[[איחוד איטליה|איחוד האיטלקי]], מלחמה זו מוכרת גם כ'''מלחמת העצמאות השנייה'''.
 
== רקע ==
 
שליטי פיימונטה שנחלו תבוסה כנגד אוסטריה במלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה הבינו כי רק בעזרת בעלי ברית יצליחו לנצח.
 
מסקנה זו הובילה את [[קמילו בנסו די קאבור]] לכינון יחסים עם מעצמות אירופאיות אחרות, באמצעות השתתפות חלקית ב[[מלחמת קרים]].
ב-14 בינואר 1858, ניסה פליצ'ה אורסיני האיטלקי לרצוח את נפוליאון השלישי. ניסיון רצח זה הביא אהדה רבה למאמץ האיחוד האיטלקי, והשפיע עמוקות על נפוליאון עצמו, אשר הפך נחוש לעזור לפיימונטה נגד אוסטריה בפעולות ההפיכה שממשלות איטליה יאפשרו בעתיד.
 
הקיסר נפוליאון השלישי ו[[קמילו בנסו די קאבור]], ראש ממשלת ממלכת סרדיניה, חתמו על הסכם ברית כנגד אוסטריה: צרפת תסייע לסרדיניה במלחמה כנגד אוסטריה אם תוקף, וסרדיניה לעביר לצרפת את [[ניס]] ו[[סבויה]] בתמורה.
 
ברית סודית זו שירתה את שתי המדינות: סייעה לשליטי פיימונטה באיחוד [[חצי האי האפניני]] תחת [[בית סבויה]], והחלישה את אוסטריה, יריבתה המושבעת של האימפרייה הצרפתית תחת שלטונו של נפוליאון השלישי.
 
== כוחות ==
[[Fileקובץ:Places of the 1859 Austro-Sardinian war.png|thumbממוזער|leftשמאל|250px|אתרים עיקריים במלחמת אוסטריה-סרדיניה 1859]]
 
צבא צרפת במערכת האיטלקית מנה כ-130,000 חיילים, 2,000 פרשים ו-312 תותחים.
צבא סרדיניה מנה כ-70,000 חיילים, 4,000 פרשים ו-90 תותחים. הצבא חולק לחמש [[דיוויזיה|דיוויזיות]], תחת פיקודו של קסטרלברוגו, מנפרדו פנטי, ג'יובני דורנדו, אנריקו סיילדיני ודומניקו סוצ'יארי. בנוסף, מתנדבים שירתו בשתי דיוויזיות קלות. המפקד העליון היה [[ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה]], אשר נעזר באלפונסו פררו לה מרמורה.
 
צבא אוסטריה מנה כ-220,000 חיילים, 824 תותחים ו-22,000 פרשים. תחת פיקודו של [[מרשל של צרפת|פלדמרשל]] פרנץ גולאי.
 
== מהלך המלחמה ==
 
בפתיחת המלחמה, לא היו כוחות צרפתיים באיטליה, ולכן הגיעו כוחותיו של המרשל פרנסואה סרטין קנרובר לפיימונטלפיימונטה בשימוש הגדול הראשון ברכבות. במקביל הצליחו הכוחות האוסטרים לצבור הישגים רבים כנגד צבא סרדיניה החלש עוד לפני הגעתם של הכוחות הצרפתיים לפיימונט.
 
הרוזן גולאי, מפקד הכוחות האוסטריים ב[[לומברדיה]], בחר לתקוף מאזור נהר [[טיצ'ינו (נהר)|טיצ'ינו]]. לרוע מזלו, החל גשם כבד לרדת בזמן הצליחה של הנהר, דבר שאפשר לפיימונטלפיימונטה להציף את שדות האורז שלהם מבעוד מועד ולעכב בכך את התקדמות הכוחות.
 
האוסטרים תחת פיקודו של גולאי הגיעו לוורצ'לי, כדי לאיים על [[טורינו]], בעוד שכוחות צרפתים-סרדינים נעו כדי לחזק את [[אלסנדריה]] וגשרי נהר [[פו (נהר)|פו]] מסביב ל[[קזאלה מונפראטו]] גרמו להם לסגת.
מחליפו של גולאי היה [[פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה]], אשר אירגן את הכוחות האוסטריים בקו הגנה על השטח האוסטרי שמאחרי נהר מינצ'ו.
 
השתתפותו של הקיסר ב[[קרב סולפרינו]] הייתה הראשונה והאחרונה. צבא של צרפת ופיימונט כבשוופיימונטהכבשו את [[מילאנו]] והתקדמו באיטיות מזרחה כדי לסיים את הקרב כנגד אוסטריה בטרם [[פרוסיה]] תתערב.
 
האוסטרים גילו כי הכוחות הצרפתיים נעצרו ב[[ברשה]], החליטו לנסות להפתיע אותם על ידי מעבר להתקפה. הכוחות הצרפתיים עברו למגננה, אך אף צד לא ידע באמת היכן יריבו נמצא. בנדק יחד עם הגיס השמיני הופרדו מהכוח הראשי, אשר הגן על פוזולנגו. הצעד נחל הצלחה, אם כי יתר הצבא האוסטרי נסוג ברגע שפרצה הסערה הגדולה, ונטש מספר ערים לצבא הצרפתי.
 
== השלום ==
[[Fileקובץ:Medaille Italie 2ieme type.jpg|thumbממוזער|מדליה צרפתית למערכה באיטליה 1859]]
הפחד למעורבות גרמניה הובילה את נפוליאון לחפש אחר דרך לצאת מהמלחמה, באמצעות חתימה על הפסקת אש עם אוסטריה בוילפרנקהבווילפרנקה די ורונה. רוב [[לומברדיה|ממלכת לומברדיה]], עם עיר בירתה [[מילאנו]] (מלבד [[מנטובה]] ולגנגו והשטח סביבן) עברה לידי צרפת, אשר מיידית הסיגה את כוחותיה מהן לסרדיניה. השליטים במרכז איטליה, אשר גורשו עקב ההפיכה, הורשו לשוב.
 
ההסכם אשר נעשה על ידי נפוליאון, מאחרי גבם של בעלי הברית הסרדינים, הוביל לזעם רב בסרדיניה – קאבור בעצמו התפטר כאות מחאה. בכל אופן, הסכם וילפרנקה הוחלף בנובמבר בהסכם ציריך.
 
מדינות מרכז איטליה נכבשו על ידי הפידמונטסיםהפיימונטסים, אשר לא שיתפו פעולה בהשבת השליטים הקודמים, והצרפתים לא שיתפו פעולה באכיפת הסכם הפסקת האש. האוסטרייםהאוסטרים נותרו מתוסכלים והצרפתים נכשלוכשלו לבצעבביצוע את שנחתם בהסכםהסכם.
 
בשנה שלאחר מכן, 1860, בעזרת אישור בריטי וצרפתי, דוכס פרמה, דוכס מודנה, הדוכס הגדול של טוסקנה ושטחי האפיפיור – סופחו ל[[ממלכת סרדיניה]], וצרפת קיבלה את [[ניס]] ו[[סבויה]] כפי שסוכם.
== ציר הזמן 1859 ==
* 26 במאי, [[ציידי האלפים]] של [[ג'וזפה גריבלדי]] התעמתו עם כוחות אוסטריים תחת פיקודו של מרשל לוטננט קרל ברון אורבן בקרב ורזה;
* 20 במאי, חיל רגלים צרפתי ופרשים סרדינים הביסו את צבא אוסטריה, אשר נסוגונסוג, ליד קרב מונטבלו;
* 27 במאי, "ציידי האלפים" הביסו את אורבן בקרב סן פרמו, ונכנסו לקומו.
* 30 במאי, סרדינים הביסו את צבא אוסטריה בקרב פלסטרו;
* 4 ביוני, בקרב מגנטה, הצרפתים הביסו את האוסטריים;
* 21 ביוני/24 ביוני, ב[[קרב סולפרינו]], סרדינים וצרפתים הביסו את הכוחות האוסטריים ואת [[פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה]]. הקרב הטיל רושם רב על [[ז'אן אנרי דינן]] אשר ייסד את [[הצלב האדום]];
* 11 ביולי, [[פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה]], התמודד עם הפיכה ב[[הונגריה]], פגש את [[נפוליאון השלישי]] בוילפרנקהבווילפרנקה די ורונה, בה חתמו על הפסקת האש.
 
== ראו גם ==
* [[איחוד איטליה]]
* [[קרב סולפרינו]]
 
==קישורים חיצוניים==
*{{ויקישיתוף בשורה}}
 
==לקריאה נוספת==