עמידה – הבדלי גרסאות

[[עמידת דום]] היא עמידה טקסית הנהוגה ב[[צבא]], והיא חלק מפעילות [[תרגילי סדר]]. פעילות זו כוללת גם עמידת נוח ועמידה חופשית. קימה של [[קהל]] לעמידה כמחוות כבוד נהוגה גם בשירת [[המנון|המנונים]] ובעת [[צפירת זיכרון]]. בעבר היתההייתה נהוגה גם כמחוות [[נימוס]], כגון: קימה של גברים בהיכנסה של אשה לחדר, קימה של [[תלמיד]]ים בהיכנס ה[[מורה]] ל[[כיתה (חדר)|כיתה]].

העמידה היא צורת כבוד, לכן כחלק ממצות [[כיבוד אב ואם]] מחוייבמחויב הבן לעמוד בפני הוריו והמצוות "[[מפני שיבה תקום]]" ו"[[והדרת פני זקן]]" מחייבות לעמוד בפני אנשים מבוגרים ותלמידי חכמים. גם ב[[בית המקדש]] הישיבה היתההייתה אסורה (למעט למלכי [[בית דוד]]) והכל היו מחוייביםמחויבים לעמוד.

בתחום הספורט, "עמידה" מתייחסת לעתים לתנוחות של שהייה שלא על כפות הרגליים: [[עמידת ראש]], [[עמידת ידיים]], [[עמידת נר]], [[עמידת שש]], [[עמידת ארבע]]. בסוגי [[ספורט]] מסויימיםמסוימים כגון [[כדורסל]], [[רכיבת אופניים]], קיימת עמידת מוצא, המהווה בסיס להמשך פעולה. ב[[בלט]] קלאסי קיימות חמש "עמידות" בסיס.