הישגים אקדמיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון כתיב |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: תוכנ\1ת |
||
שורה 24:
בגיל הרך [[ינקות|הפעוטות]] חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות ומיצר הפעילות הטבועים בהם. ככל שההתנהגות הזאת מביאה להם סיפוק רב יותר כך גוברת [[הנעה|נכונותם]] להתנסות בנסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה{{הערה|שם=הגיונות|צבי לם (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה. רעננה: ספרית פועלים.}}.
עם זאת, הסקרנות עלולה לדעוך בעקבות איסורים החלים עליה או חוסר שימוש בה{{הערה|שם=לדעת}}.
בכדי למנוע זאת, על ה[[מורה]] להיות קשוב ל[[תלמיד]]יו ולהתנהל בגמישות בעקבות העניין והסקרנות שהם מביעים{{הערה|שם=חינוך למידענות|1=[http://meyda.education.gov.il/files/Tochniyot_Limudim/Portal/meydaanut.pdf משרד החינוך, האגף לתכנון ולפיתוח
ליכולת ה[[חשיבה]] וה[[למידה]] יש השפעה רבה על התפקוד האקדמי. בהתאם לכך, [[קשיי למידה]] הנובעים מגורמים שונים עלולים לפגוע בהישגים האקדמיים של האדם. פגיעה זו עלולה להתרחש למרות קיומן של מנת משכל גבוהה, [[הנעה|מוטיבציה]] ללמידה ו[[מוח]] סקרן. בין הגורמים הנפוצים לקשיי למידה נמצאים: [[לקות למידה]], [[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]], [[לקות שפה]] ועוד.
| |||