גסטון בשלאר – הבדלי גרסאות

עיקר תרומתו היתההייתה בחקר ה[[פואטיקה]] ו[[פילוסופיה של המדע|הפילוסופיה של המדע]]. בשלארד הניח את היסודות לניתוח הקשיים של [[תורת ההכרה]] (obstacle épistémologique) אותם כינה "השבר ההכרתי" (rupture épistémologique). בשלארד היה מבכירי [[האקדמיה הצרפתית למדעים]], והשפיע רבות על פילוסופים צרפתיים אחרים כגון [[מישל פוקו]], [[לואי אלתוסר]], [[ז'אק דרידה]] ודומיניק לקור.

בשנת [[1914]] מעט לפני פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נישא בשלארד, ומייד לאחר מכן גוייסגויס לשירות צבאי קרבי בחזית הגרמנית.

כדוגמה לכך משתמש בשלארד בפרקים הראשונים מתוך עבודתו של [[ורנר הייזנברג]] בנושא [[מכניקת הקוואנטים]]. הוא מציע לחילופיןלחלופין , להשתמש ב[[התיאוריההתאוריה הקורפוסקולרית|תיאוריהתאוריה הקורפוסקולרית]] ו[[התיאוריההתאוריה האנדולטורית|בתיאוריהבתאוריה האנדולטורית]] המשלימות אחת את השנייה. לטענתו זוהי דוגמה מצויינתמצוינת לחשיבות השילוב של הידע הפסיכולוגי במדע, מכיוון שהיא יוצרת תיקון ספונטני של שגיאות באמצעות הצגת העמדה המנוגדת.

בשלארד טוען כי ההתקדמות המדעית עלולה להיעצר כתוצאה ממבנים נפשיים מסויימיםמסוימים אשר יוצרים את מה שהוא מכנה "מחסום הכרתי". משימתה של תורת ההכרה הוא לסלק את המבנים הנפשיים המשפיעים על המדע במטרה לסייע למדענים להתגבר על מחסומי הידע.

הוא הוכיח כי תאוריות חדשות משתלבות בתוך הישנות ליצירת שינויים בתפיסת רעיונות שונים. כך לדוגמה השימוש באופנים שונים של המונח [[מסה]] על ידי [[אייזק ניוטון|ניוטון]] ואיינשטיין, או העובדה כי [[גיאומטריהגאומטריה לא אוקלידית]] אינה עומדת בניגוד ל[[גיאומטריהגאומטריה אוקלידית|גיאומטריהגאומטריה האוקלידית]] אלא משתלבת בתוכה ליצירת מסגרת מחשבתית רחבה יותר.

בשלארד היה [[רציונליזם|רציונליסט]] בהתאם למשנתו של [[רנה דקארט]]. הוא השווה את הידע המדעי לידע רגיל מבחינת הדרך שבו הוא נתפס, וראה את השגיאות האפשריות כאשלייהכאשליה.

לטענתו, תפקידה של תורת ההכרה הוא להראות את ההיסטוריה של תהליך הגיבוש של הרעיונות המדעיים. הוא אינו רואה במדע רעיון תיאורטיתאורטי בלבד אלא משלב בתוכו גם אלמנטים מעשיים, טכניים, וחינוכיים. כדוגמאכדוגמה לכך מביא בשלארד את רעיון פיתוח ה[[נורה חשמלית|נורה החשמלית]] המשלבת רעיון תיאורטיתאורטי על בסיס ידע מדעי ליצירת חפץ לשימוש מעשי.

בשלארד מאבחן כי תאוריות מדעיות מהפכניות נתפסות לעיתיםלעתים כשינוי בתפיסה המדעית. כך לדוגמאלדוגמה הוא טוען כי [[תורת ההסתברות]] היא למעשה הצגה מורכבת של המציאות באמצעות ניתוח רציונלי מעמיק.

בשלארד טוען כי המדע המודרני הוא תחליף ה[[אונטולוגיה]] של ה[[חומר]] באונטולוגיה של יחסיות שניתן להתיחסלהתייחס אליה כאל תהליך פילוסופי. כך לדוגמאלדוגמה הוא טוען כי המונחים הפיזיקליםהפיזיקליים של חומר ו[[קרינה]] הם דומים למונחים של עצם ותנועה, אך בעוד הפילוסופיה הקלאסית מבחינה בין השניים, הרי שעל פי המדע המודרני אין אבחנה ביניהם. לכן, הוא טוען כי לא ניתן לבחון באופן מדעי חומר במצב סטטי שאינו בתנועה, והדבר עומד בניגוד גמור לתנאי הבחינה הקלאסיים על פי תורת ההכרה.

בנוסף לעיסוקו בתורת ההכרה גילה בשלארד עניין בתחומים נוספים ובהם [[שירה]], [[חלום|חלומות]], פסיכואנליזה ו[[דמיון]]. פירסומיופרסומיו "הפסיכואנליזה של האש" משנת 1938, ו"הפואטיקה של החלל" משנת 1958 הם שתיים מעבודותיו הפופולאריות ביותר.