חברה עירונית – הבדלי גרסאות

הצו כולל דרישה כי החלטה בדבר ייסוד התאגיד תתקבל במועצת העירייה, וכן מצוין כי שר הפנים לא יאשר את הבקשה לייסוד כל עוד הוראות מסויימותמסוימות לא יוכנסו לתקנון התאגיד.

הבקשה לייסוד התאגיד צריכה להיות מנומקת ומלווה בתכניתבתוכנית אסטרטגית אשר תכלול השפעות כלכליות, תחזית שנתית וחלופות להקמת התאגיד.

התאגיד מחוייבמחויב ל[[חוק חובת המכרזים]], תשנ"ב-1992, ומשכך, פעילותו והתקשרויותיו הינן כפופות למכרזים, או שנדרש פטור כללי או ספציפי מן המכרז.

יש הרואים בתופעת התאגוד העירוני [[הפרטה]] שאינה ראויה, כאשר העירייה אשר הינה גוף ציבורי מפריטה חלק משירותיה, ומעבירה אותם לגופים כלכליים בעלי שיקולים עיסקיים, אשר מרוויחים על חשבון הציבור, ולעיתיםולעתים תוך שימוש במוצר חיוני וציבורי.{{הערה| [http://www.vanleer.org.il/sites/files/product-pdf/141_PDF.pdf] אמיר פז-פוקס זֹהר כוכבי - בין הציבורי לפרטי: הפרטות והלאמות בישראל דוח שנתי 2010, עמוד 17}}.

בנוסף, מבחינה עקרונית, פעילותה של עירייה הינה כפופה ל[[חקיקה ראשית]] ומשנית אשר נקבעה בידי ה[[כנסתהכנסת]] והשרים. אפשרות הקמתו של תאגיד עירוני מפחיתה לכאורה את הפיקוח על פעילותה של עירייה, ופותחת פתח ל[[שחיתות]] וניצול כח הנתון בידי התאגיד.