פקודת המלט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור פנימי |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 15:
במשפט שבו עולה לדיון השאלה האם שולם המס החל על המלט או האם ייצורו או החזקתו של המלט היו כדין, חובת ההוכחה חלה על הנתבע.
בתיקון לפקודת המלט, שאושר ב[[הכנסת|כנסת]] בדצמבר 2013, נקבע בפקודה החיוב, של מי שמייצר מלט או משווקו באריזות, לארוז את המלט גם בשקים שמשקלם אינו עולה על 25 קילוגרם {{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillKnesset/531/531.pdf הצעת חוק לתיקון פקודת המלט (מס' 2) (משקלם של שקי מלט), התשע”ד-2013], ה"ח הכנסת 531 מיום 17 בדצמבר 2013}}, ולא 50 ק"ג כמקובל בעולם. טענתו של חיים כץ הייתה ששקים במשקל 50 ק"ג כבדים מדי, ומזיקים לבריאות הסבלים הסוחבים אותם. הצעה זו עלתה זמן קצר לאחר שבחברת נשר התחילה העבודה על הקמת פס ייצור לשקים במשקל זה{{הערה|נחמיה שטרסלר, [http://www.mako.co.il/news-columns/Article-4d188f964d46041004.htm יוזמת חוק המלט: לטובת העובדים - או לטובת המונופול?], [[מאקו]], 9 באוגוסט 2013}}. החוק עבר בקריאה שלישית בדצמבר אותה שנה{{הערה|צבי זרחיה, [http://www.themarker.com/news/1.2188028 אושר לקריאה ראשונה: שק מלט ייארז ויימכר גם בשקים של 25 ק"ג], דה מרקר, 11 בדצמבר 2013}}{{הערה|צבי זרחיה, [http://www.themarker.com/news/1.2203672 מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק המלט], [[דה מרקר]], 30 בדצמבר 2013}}. תוצאת לוואי של חוק זה, היא הגדלת עלויות ייבוא המלט מחו"ל, כיוון שיצרני המלט בעולם מייצרים מלט בשקים במשקל 50 ק"ג בלבד{{הערה|אורה קורן, [http://www.themarker.com/news/macro/1.2155409 רגולציה מיותרת שתפגע בתחרות], דה מרקר, 3 בנובמבר 2013}}. (ויבואן אשר ירצה למכור מלט מיובא בעתיד, יצטרך לארוז מחדש את המלט המיובא לפני שיווקו) החקיקה אינה מחייבת את קוני המלט (אשר לרוב אינם הסבלים אשר סוחבים אותו) לקנות את השקים הקטנים, כך שלא ברור האם חקיקה זו תשפיע בכלל על הסבלים. השפעת החוק החיובית על מכירות נשר, ומניעת התחרות נגדה, אינה מוטלת בספק.
== ראו גם ==
| |||