הבדלים בין גרסאות בדף "מלאח"

הוסרו 184 בתים ,  לפני 7 שנים
אין תקציר עריכה
מ (הגהה)
בשנת [[1438]] הוקם המלאח הראשון בעיר [[פס]]. מאוחר יותר הוקמו מלאחים נוספים ב[[מרקש]] ([[1568]]) ו[[מקנס]] ([[1682]]). עד המאה ה-19 המלאח נתפש כמאפיין של [[עיר בירה|עיר הבירה]], אך לא בהכרח של ערים אחרות. הסולטאן מולאי סלימאן ([[1792]]-[[1822]]) שינה זאת והפך את המלאח לתופעה נפוצה ברוב ערי מרוקו. הוא היה אחראי לבנייתם של מלאח במספר ערי נמל חשובות - [[רבאט]], [[מוגדור]], [[סלא]] ו[[תטואן]] (בה המלאח היה ידוע בשם הספרדי judería, הרובע היהודי). בהמשך נבנו מלאח ברובן ככולן של ערי מרוקו, ואף השכונות היהודיות הנפרדות בכפרים קטנים קיבלו את השם "מלאח". ברבות מהערים הגירוש למלאח משאר חלקי העיר היה כרוך בסבל רב ליהודים.
 
קיימות מספר סברות לגבי מקור השם "מלאח". נטעןסברה כימקובלת המקוםאחת נקראהיא כךשהשם כיוון"מלאח" ששםנובע סחרומכך בעיקרשהרובע היהודי הנפרד הראשון, שהוקם בעיר ב[[מלח בישול|מלחפס]], שהיהשכן מוכןבקרבת ונמכרביצות באזורמלח. לפיסברה מקוראחרת אחרהיא מדוברשהיהודים בהוראההרבו שלבאופן השלטונותמסורתי להמליחלסחור אתב[[מלח ראשיבישול|מלח]] אלוולכן שהוצאוהרובע להורג.בו עלגרו מנתנקרא לבזות"אל-מלאח". את היהודים הם הוכרחו לבצע את המלאכה.יש מקורות אלו מעורפליםסותרים ולכן אין יודעים בביטחון את מקור השם. סברה אחרת היא שהשם "מלאח" נובע מכך שהרובע היהודי הנפרד הראשון, שהוקם בעיר [[פס]], שכן בקרבת ביצות מלח.
 
המלאח היה תחום בחומות כדי להפרידו מהרבעים המוסלמים, ולצורך הגנה מפני פרעות אנטי-יהודיות שהיו תדירות, בעיקר בתקופות של אי-יציבות. בנוסף המלאח שכן לרוב בקרבת מוסדות שלטון, ובעיר הבירה, בקרבת ארמונו של המלך.
בערים שבהן התקיים מלאח נאסר על היהודים לגור מחוץ לו, ולרוב אף נאסר עליהם לצאת ממנו ב[[לילה|לילות]]. רק לעתים רחוקות היהודים קיבלו אישור להרחיב את שטח המלאח, ועקב כך מלאחים רבים היו [[צפיפות אוכלוסין|צפופים]] ומחלות ו[[עוני]] שררו באזורים מסוימים. כשמרוקו נכנסה תחת חסות [[צרפת]] ב-[[1912]], היהודים הורשו שוב לגור בשכונות מחוץ למלאח, בעיקר בשכונות האירופאיות, תוך העלמת עין מצד השלטון. הצעירים והאמידים היו הראשונים לנצל את ההזדמנות כדי לעזוב את המלאח. בכמה ערים, ובראשם [[מקנס]] הקהילה היהודית של העיר אף בנתה לעצמה מלאח חדש, מודרני ומרווח יותר, במטרה למנוע את עזיבת המשפחות. בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הופיעה מחדש תוכנית לקיבוץ היהודים בתוך אזורי מלאח והיהודים שחיו מחוץ למלאח גורשו אליו חזרה על ידי פקידי [[משטר וישי]]. עם סיום מלחמת העולם השנייה התהליכים של עזיבת המלאח התחדשו ביתר שאת.
 
עם [[העלייה ממרוקו|עלייתם]] של כמעט כל [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]] לישראל והגירתם לארצות אירופה, המלאחים התרוקנו מתושביהם היהודים, וייושבו על ידי מוסלמים. המלאחים הם חלק מהעיר העתיקה של ערים כגון פאספס (שהוגדרה כ[[אתר מורשת עולמי]]) ומרקש, ומהווים יעד תיירותי.
 
==קישורים חיצוניים==