חוק החוזים (חלק כללי) – הבדלי גרסאות

בנוסף הפסיקה בישראל{{הערה|בפס"ד מיה, נידון עניינו של בעל חוב שהשאיר לנושיו שיק על סך מליון ₪ ללא כיסוי, ברח לחו"ל, והשאיר נציג מטעמו שהגיע להסכם עם הנושים על מחיקת החובות תמורת תשלום חלק קטן מהם. בית המשפט פסק שהחוזה על מחיקת החובות בטל, מאחר בהתבסס על "מבחן האיכות" ו"מבחן העוצמה", הייתה כאן "כפיה" פסולה}}, בהתבסס על החוק, מכירה בכך ש"כפיה כלכלית" מהווה חלק מצורת מסחר תקין, ולכן נקבעו בפסיקה שני תנאים מצטברים, אשר רק בהתקיימם תיחשב "כפיה כלכלית" לכפיה פוגמת את החוזה: 1 "מבחן האיכות" כלומר, הפעולה אינה ראויה. 2. "מבחן העוצמה" - ה"נכפה" אינו יכול, בנסיבות העניין להימלט ממלתעות הפעולה (כלומר, אין לו אלטרנטיבה סבירה).

*'''עושק''' החוק מגדיר כ"מצוקה" שלושה מצבים חלופיים: מצוקה שכלית (רפיון שכל או מצב של "חומרה ושקיעה"{{הערה|השופט [[מנחם אלון]]}}, מצוקה גופנית וחוסר נסיון. עבור "פגם עושק" נדרשים חמישה תנאים מצטברים: 1. קיום חוזה, 2. "התנהגות העושק" - העושק יודע ומנצל את מצוקת העשוק, 3. "מצב העשוק" - העשוק שרוי במצב של "מצוקה", 4. קיים קשר סיבתי (קש"ס) בין ניצול המצוקה ובין הכניסה לחוזה, 5. תנאי החוזה גרועים מהמקובל "במידה בלתי סבירה" (במבחן האדם הסביר).

 

==קישורים חיצוניים==