M1919 בראונינג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
י.א.פ. (שיחה | תרומות)
מ ויקישיתוף בשורה
שורה 1:
{| border="1" width="250" cellpadding="2" cellspacing="0" align="left" |-
| align=center bgcolor="#ffd700" colspan=2 | '''מקלע בראונינג M1919 '''
|-
שורה 53:
 
== צה"ל לאחר מלחמת העצמאות ==
בתום מלחמת העצמאות היה מקלע זה הנשק התקני ביחידות השריון והחרמ"ש. מקלעים מסוג זה היו מותקנים בכל טנקי ה[[שרמן M51 שרמן|שרמן]] ויותר מאוחר גם בטנקי ה[[צנטוריון]] וה[[M60 פטון|פטון]]. בטנק השרמן הותקן מקלע אחד בעמדת המקלען שליד הנהג ואחד על הצריח. בטנקי הצנטוריון והפטון הורכבו שלושה מקלעים: אחד במקביל לתותח, שכונה "[[מקלע מקביל]]" ומופעל על ידי תותחן הטנק, ושני מקלעים על גבי הצריח מבחוץ, אחד לשימוש המפקד והשני לשימושו של ה[[טען קשר]]. בחרמ"ש הותקנו מקלעים אלה בזחל"מים. בכל זחל"מ הותקן מקלע בתא המפקד שליד הנהג וכן אחד עד שניים נוספים בצידי הזחל. המקלע היה נשק תקני גם על הג'יפים של יחידות הסיור החטיבתיות ומחלקות הסיור הגדודיות של חטיבות השריון והחרמ"ש.
 
הכינוי הרווח של המקלע בצה"ל היה "אפס שלוש" או "מקלע אפס שלוש", וברבים "אַפְסֵי שלוש".
 
רק מספר שנים לאחר [[מלחמת ששת הימים]], בשנות השבעים, החלה החלפת מקלעי הבראונינג במקלעי [[מאג]]. בתחילה ביחידות הרגלים ובהמשך גם בחטיבות השריון. המקלע המשיך להיות בשימוש בצה"ל עד סוף המאה העשרים. וביחידות מסוימות אף בראשית המאה ה-21.
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
 
== לקריאה נוספת ==