משתמש:Giritadir/בניה קלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט טיפול מהיר: קביעת תצורת טיוטה
Giritadir (שיחה | תרומות)
הסרת כל התוכן מדף זה
 
שורה 1:
{{טיוטה פרטית}}
בניה קלה היא גישה לא קונבנציונאלית לבניית מבנים, בתים ומחסנים, העושה שימוש באלמנטים מעולם הבניה המודרנית. האלמנטים כוללים, בין היתר, פרופילי פלדה, פרופילי עץ, פחי אלומיניום, פנלים מבודדים ולוחות בטון מסוגים שונים. חלק גדול ממרכיב הבניה מבוצע במפעלים ומובל לאתר הבניה באמצעות מנופים, שם מתבצעת ההקמה. בדרך זו נחסכות שעות עבודה באתר הבניה ומתקיים חיסכון ניכר בכוח אדם ובשימוש בכלים מכנים כבדים. שיטת הבניה הקלה ותכנון קפדני מוקדם מאפשרים בניה מהירה יותר, יעילה יותר וכמובן חסכונית יותר. בניה קלה מושתתת על העיקרון של מינימום שימוש בחומרים ומקסימום בידוד ואיטום.
 
'''מטרתה של בניה קלה
'''
 
מטרת הבניה הקלה היא בראש ובראשונה לייעל את תהליך הבנייה. הייעול מתבטא, בין היתר, בקיצור לוחות זמנים, בחיסכון בחומרי גלם ובשיפור בידוד טרמי ואקוסטי. מטרות נוספות הן ייצור מועט של פסולת בנייה והוזלה כספית של התהליך. יתר על כן, המבנים המוקמים על-פי עיקרון הבניה הקלה עמידים יותר במצבי סיכון של רעידות אדמה ובטיחותיים יותר, יתרונות הנזקפים לתכנון המוקדם והקפדני.
 
'''השפעותיה של בניה קלה
'''
 
בניה קלה משפיעה רבות על הסביבה, שכן היא יוצרת סביבה ירוקה בכל מקום שבו היא מיושמת:
א. מבנים מבודדים וחוסכי אנרגיה.
ב. ייצור מועט של פסולת באתר הבנייה.
ג. חומרי הגלם, שבהם נעשה שימוש הם חומרי גלם ממוחזרים. כך למשל, 70% מפרופילי הפלדה לצורך הבנייה מגיעים ממחזור של רכבים ישנים.
ד. חיסכון בהובלות ושינוע מופחת של בטון ובלוקים.
השפעה נוספת של בניה קלה נקשרת לשוק העבודה המקומי. עקב היותה של הבניה הקלה "בניה יבשה", מהווה היא אבן שואבת עבור כוח אדם כחול לבן. צעירים ישראלים רבים המגלים רצון לעבוד בענף הבניה המקומי, מוכשרים לשמש צוותי הקמה של בתים, הנבנים בשיטת בניה קלה.
 
'''שלבי העבודה בבניה קלה'''
 
שלבי העבודה בבניה קלה זהים לשלבי העבודה בכל תהליך בניה:
א. תכנון אדריכלי של המבנה.
ב. תכנון הנדסי של קונסטרוקטור.
ג. הוצאות היתרי בניה כנדרש.
ד. בניית המבנה על-פי התכנון המדוקדק.
ה. קבלת האישורים הנדרשים בסיום תהליך הבנייה.
 
'''יתרונותיה של בניה קלה
'''
 
לבניה קלה יתרונות רבים ומגוונים, ביניהם ניתן למנות:
א. תהליך בניה מהיר יותר – קיצור משך הבניה בכ-30% לעומת בניה קונבנציונאלית.
ב. הבניה ירוקה יותר והשפעתה השלילית על הסביבה נמוכה מאוד. באתר נוצרת פחות פסולת בניה.
ג. המבנים מבודדים יותר מבחינה טרמית ואטומים יותר. בדרך זו מתקיים חיסכון ניכר בהוצאות אנרגיה לצורך חימום וקירור של המבנה.
ד. חלק מהחומרים שבהם נעשה שימוש לצורך הבניה מקורם במחזור, בעיקר הפרופילים אשר עשויים מתכת.
ה. המבנים עמידים יותר ברעידות אדמה.
ו. "בניה יבשה" שמושכת כוח אדם איכותי יותר.
ז. תכנון מוקדם ותהליכי ייצור מודרניים מובילים, בניה מדויקת יותר מבניה קונבנציונאלית.
ח. המבנים שומרים על ערכם הכלכלי ונמכרים היטב בשוק יד שנייה, מה שקרוי בשפה המקצועית: Resale value .
ט. צורך נמוך לתחזק את המבנה בהשוואה לבית שהוקם בשיטת בניה קונבנציונאלית.
י. אפשרויות יישום מגוונות של חיפויים על המבנה, לרבות אבן, טיח, סרגלי עץ ולוחות צ'מנט.
 
'''עקרונות התכנון של בניה קלה
'''
 
תהליך התכנון הקונסטרוקטיבי מתחיל בגיבוש סכימות סטטיות וחישוב עומסים על-פי התקנים, הרלוונטיים. התכנון הקונסטרוקטיבי מהווה המשך ישיר לתכנון האדריכלי של המבנה. התכנון מתחשב, בין היתר, בסוג הקרקע שעליה בונים את המבנה, את סוג הביסוס הנדרש, את דרישות המיגון הנדרשות על-ידי הג"א. התכנון המוקדם מתחשב בעומסי אקלים האופייניים לאזור, ברוחות ובשאר כוחות הפועלים על המבנה. לצורך התכנון נעשה שימוש בתוכנות מתקדמות, שעומדות בפרמטרים מחמירים. התכנון כולל ליווי הנדסי וביקורת של המהנדס המתכנן על תהליך הביצוע.