קרבין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 109.64.212.140 (שיחה) לעריכה האחרונה של Eladkrauz
מ פסיק מיותר
שורה 8:
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] רוב הרובים שהיו בידי הצבא היו רובים כבדים ומסורבלים (אם כי עדיפים עשרות מונים על רובי [[המאה ה-19]]). רובה ה-[[M1 גאראנד]] שהיה רובה חצי אוטומטי וה[[לי אנפילד]] שהיה רובה בריחי היו בעלי דיוק מעולה. הם היו אמינים ופשוטים לתפעול וטעינה. גם ה[[מאוזר K98]], הרובה הבריחי ששימש את [[גרמניה הנאצית |צבא גרמניה הנאצית]], נחשב לרובה מעולה, מדויק ואמין. חסרונם של רובים אלה היה משקלם הרב ואורכם הגדול, דבר שהכתיב את שימושם רק בידי חיילים המאומנים לכך. כוחות העורף ותומכי לחימה צוידו עד אז ב[[אקדח]] אישי, שהתגלה כלא מדויק וחסר את כוח האש הנדרש ללחימה בחיילי אויב. רובי הקרבין נועדו הן עבור תומכי לחימה והן עבור כוחות [[צנחן|צנחנים]] ו[[קומנדו]] שנזקקו לנשק קומפקטי.
 
גם כיום מיוצרים קרבינים למגוון רובים בארצות ומדינות שונות. ב[[ישראל]] השם "קרבין" נהפך לשם נרדף לרובה ה-[[M1 קרבין]] האמריקני, ששימש כנשק האישי הארוך של שוטרי [[משטרת ישראל]] משנות ה-70 עד ל-[[2009]] (בנוסף ל[[אקדח]] אישי ו[[רובה M16]] באזורי קו עימות) ומשמש גם את מתנדבי [[המשמר האזרחי]] ומלווי טיולים. הקרבין נחשב לנשק ישן, אך אמין, מדויק וקל לתפעול.
 
ב[[צה"ל]] נהוג לקרוא לרובי קרבין בשם "'''מקוצר'''" (למשל: M-16 מקוצר) ולרובה קרבין קצר במיוחד בשם "מקוצרר". זהו [[שם גנרי]] שלא מבדיל בין [[CAR15]], [[קולט קומנדו]], [[M4]] ו-M16 מנוסר (M16 ארוך שקנהו נוסר ב[[נשקיה]] או סדנת [[חיל החימוש|חימוש]] צה"לית) - כולם גרסאות מקוצרות ל[[רובה M-16|רובה הסער האמריקאי M-16]].