רישום זכויות במקרקעין בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
על פי הגדרות חוק זה הקרקעות בארץ חולקו ל-5 סוגים עיקריים:
*'''מוּלק''' - קרקעות בבעלות פרטית מלאה של אדם, בהם אין כל הגבלה על שימוש ועל פעולות קניין. בכלל סוג זה כלולים מבני מגורים, חצרות וחלקות אדמה קטנות (בשטח של עד חצי דונם) הצמודות להם, וכן קרקעות שהוצאו מרשות המדינה מסיבות שונות (קרקעות שהועברו במפורש מידי המדינה ליחידים או קרקעות [[שלל]]). חלק מקרקעות אלו ניתנות ב[[חכירה]] או ב[[אריסות]]. הפרשנות המשפטית המקובלת היא שרק שטחים שהיו בנויים ב־[[1858]] (מועד פרסום החוק העות'מאני) נחשבים לאדמות מולק, אך לא שטחים שנבנו מאוחר יותר, ועל כן שטח הקרקעות הנחשבות ל'מולק' הינו קטן.
*'''מירי''' - קרקעות שגופם וזכות הבעלות עליהם נמצאת ביד המדינה [[חכירה|המוחכרות]] לתקופה ארוכה ללא הגבלת זמן לאנשים פרטיים (חכירה תמורת תשלום [[מס]] מעשר מהתוצרת החלקאיתהחקלאית או תקופת שירות צבאי) לצורך שימוש [[חקלאות|חקלאי]] בלבד. גם קרקעות [[מרעה]] המשמשות רועה אחד נכללת בסוג זה. קרקעות אלו ניתנות להעברה בין בעלים שונים, בכפוף להסכמת הפקיד האחראי על רישום המקרקעין. קרקע מוגדרת כקרקע מסוג 'מירי' בהתקיים אחד משני תנאים: קרקע המשמשת לעיבוד חקלאי או קרקע הנמצאת עד 2.5 ק"מ מהבתים הקיצוניים של ישוב (ובתנאי שאינה קרקע מסוג 'מתרוכה'). ישנה אי בהירות בשאלה האם המרחק נמדד מהשטח המיושב בשנת 1858, או מהשטח המיושב בזמן הווה. פסיקת בג"ץ משנת [[1984]] העדיפה את הפרשנות המצמצמת{{הערה|‫ע"א 218/74 סלים עלי אלגדיע אל הואשלה נ' מדינת ישראל}}.
:*'''מווקפה''' - קרקעות מולק ומירי שהוקדשו לצורכי [[דת]] (כל הדתות). קרקע הקדש מסוג מולק עוברת להקדש לחלוטין, בעוד קרקע מסוג מירי עוברת רק לאכילת פירות, ולא לבעלות על גוף הקרקע שנשארת בידי המדינה. תשלום מיסי הקרקע של אדמת מירי שהוקדשה עוברת להקדש או נשארת בידי אוצר המדינה, בכפוף לסוג ההקדש.
*'''מתרוּכה''' - קרקעות בבעלות המדינה המשמעות לצורכי ציבור, כדוגמת [[דרך|דרכים]], [[נהר]]ות, [[גשר]]ים, מבני ציבור. סוג נוסף המשתייך להגדרה זו הם קרקעות שהוקצו לבני ישוב מסוים, לדוגמה אדמת [[מרעה]] ציבורית. אדם פרטי אינו יכול לרכוש זכויות קניין או זכויות לבלעדיות שימוש בקרקעות מסוג זה. קרקעות מסוג זה אינם תלויות במיקומם הגאוגרפי, ויכלות לשכון בתוך אדמות מסוג 'מולק', 'מירי' או 'מוואת'.