כריס אנדרסון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור פנימי תגית: עריכה ממכשיר נייד |
תיקון קישור לפירושונים |
||
שורה 3:
'''כריס אנדרסון''' (ב[[אנגלית]]: '''Chris Anderson'''; נולד ב-[[9 ביולי]] [[1961]]) הוא סופר אמריקאי, עורך המגזין הטכנולוגי ''[[Wired]]'' בין השנים 2012-2001 ומייסד 3DRobotics, חברה לייצור כלי טיס בלתי מאוישים זעירים. במאי 2007 הופיע אנדרסון כאחד ממאה הוגי הדעות המובילים ברשימה השנתית של מגזין TIME.
אנדרסון נולד בלונדון, משפחתו עברה לארצות הברית כאשר היה בן חמש. משפחתו בעלת [[היסטוריה]] חברתית וכלכלית ענפה. סבו, [[פרד האוזר]] המציא את מערכת הממטרות האוטומטית ואביו היה עיתונאי שנהג לשהות ב[[אירופה]] ולבסס קשרים עם [[רוסיה הסובייטית|הסובייטים]]. אנדרסון החל בלימודים לתואר בפיזיקה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון אותם עזב באמצע וחזר להשלימם מאוחר יותר. אנדרסון המשיך ללימודי מכניקת קוונטים ועיתונאות מדע באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי כיום, הוא מתגורר ב[[קליפורניה]] עם חמשת ילדיו ואשתו.
__תוכן_עניינים__
שורה 10:
לפני שהצטרף למגזין [[Wired]], עבד אנדרסון ב-"[[The Economist]]", שבו הוא השיק את הכיסוי ל[[מגזין]] ה[[אינטרנט]].
בבלוג שניהל, הוא התוודה, כי הוא לא עבר את הסיבוב הראשון ב[[קולג']] והעביר את רוב שנות העשרים שלו בבטלה ברוכה. בהמשך, חזר אנדרסון להשלים את
בין השנים [[1994]]-[[2001]], עבד אנדרסון בכמה מגזינים מדעיים חשובים: "[[The Scientist]]",{{כ}} "[[Nature]]" ו-"[[Science]]", ובשנת 1994 עבר לעיתון ה "[[Economis]]". אנדרסון ביצע תפקידים שונים ומגוונים באקונומיסט עד שנת [[2001]]. הוא התחיל כעורך טכנולוגיה והתקדם להיות עורך העסקים של העיתון בארצות הברית. הוא היה ראש הדסק של העיתון ב[[הונג-קונג]] ועורך חטיבת העסקים של [[אסיה]] השנים באקונומיסט נתנו לו מטאפורה חדשה להבין דרכה את העולם – המטאפורה הכלכלית.
שורה 18:
==תיאורית הזנב הארוך==
[[הזנב הארוך|תיאורית "הזנב הארוך"]] שהגה אנדרסון, נכתבה לראשונה בשנת 2004 במאמר והורחבה בספר: "The Long Tail: Why the Future of Business is Selling Less of More", שייצא בשנת 2006 והופיע ב"[[ניו יורק טיימס]]", ברשימת המכירות של המגזין. תאוריה זו מתייחסת באהדה לחידושים של הדור השני של האינטרנט, [[ווב 2.0]]
תיאורית [[הזנב הארוך]]גורסת כי הדור השני של האינטרנט, [[ווב 2.0]], מאפשר לקנות מגוון רחב של מוצרים בעלי פופולריות נמוכה, לעומת החנויות הרגילות והממשיות, המציעות מגוון מצומצם של מוצרים שהם מאוד פופולריים, בעלי ביקוש גבוה או [[רב מכר|רבי מכר]]. לכן, לדידו של אנדרסון, חברות כמו"[[אמזון]]" ו- "[[נטפליקס]]" מרוויחות יותר ממכירת מוצרים אקלקטיים שאין להם ביקוש, מאשר ממכירה של מוצרים בעלי ביקוש גבוה. ולכן, חברות שיספקו חופש בחירה רחב לצרכנים, ירוויחו יותר מחברות שיספקו מגוון מצומצם של שירותים או מוצרים. המסקנה הנגזרת מתאוריה זו, היא כי כאשר נותנים להמון מרחב בחירה גדול, הטעם שלו מגוון יותר מכל מגוון שמוגבל באופן פיזי.
שורה 26:
==מודל "כלכלת חינם"==
{{ערך מורחב|כלכלת הרשת}}
מודל זה הוצג בספרו השני "כלכלת החינם" (באנגלית- Free: The Future of a Radical Price) הספר פורסם בשנת 2009 והיה זמין להורדה חינמית בגרסתו הדיגיטלית. הספר דורג במקום ה12 ברשימת רבי המכר של "הניו יורק טיימס", גם בגרסתו הדיגיטלית הספר נחל הצלחה רבה כאשר היה זמין להורדה לזמן מוגבל. מספר ההורדות המשוער של הספר בשבועות הראשונים עומד בין 200-300 אלף עותקים. הספר בוחן את היתרונות של [[אסטרטגיית שיווק|אסטרטגיה]] בה מוצעים מוצרים ושירותים שונים תחילה ללא תשלום כאשר בהמשך מרוויחים העסקים בטווח הארוך כתוצאה מחלוקה של שירותים ומצרים שונים בחינם. המודל העסקי והמושג הכלכלי אשר מוצגים בספר מסבירים את מחירם הצונח של מגוון מוצרים בכל התחומים, מאז התפתחות הדור השני של האינטרנט לטענתו אנו צועדים אל "החינם האמיתי" כלומר מחיר אפס. אנדרסון בעל מוניטין רב בעולם אך עם זאת הספר עורר ביקורות והאשמות שטענו כי קטעים ממנו הועתקו ממקורות מקוונים שונים. אנדרסון טען כי הוא לא מסכים לביקורות וכי לא ציטט את המקורות כיוון שהתכנים המקוונים משתנים מעת לעת אך עם זאת הוא הוסיף הערות שוליים והתנצלות לספרו המודפס ולמהדורה הדיגיטלית.
העיקרון המנחה שעומד בבסיס המודל, הוא שכדי להרוויח, יש לתת ללקוח, לצרכן, משהו בחינם. כך, נולדו רעיונות כמו, חבילות הדקות בחברות התקשורת הסלולריות, המקנות מספר דקות שיחה בחודש, ללא תשלום על המכשיר הסלולרי. כך גם, מחירם של מוצרים כמו, [[מוזיקה]], [[ספר]]ים והרצאות, כרטיסי טיסה, מכוניות, פעולות בבורסה, [[אופניים]] וכלי [[סכו"ם]], ירד באופן משמעותי.
שורה 36:
==המהפכה התעשייתית החדשה==
"[[המהפכה התעשייתית]] החדשה" (באנגלית: Makers: The New Industrial Revolution) הוא ספרו השלישי של אנדרסון. הספר יצא בשנת ומבוסס על מאמרו מ-2010 "Atoms Are the New Bits". הרעיון המרכזי של הספר נשען על טכנולוגיית [[הדפסה בתלת ממד]] אשר הופכת משוכללת וזולה. באפשרותה של הדפסה מסוג זה ליצור עצמים. ממדי המכשיר עשויים להיות קטנים כגודלה של מדפסת משרדית, המכשיר מקבל הוראה ממחשב ו"מדפיס", באמצעות יציקה של שכבות דקות אחת על השנייה בהדבקה, כך ניתן ליצור חפצים מסוגים רבים. בעזרת טכנולוגיה זו הדפיסו במכון ה- Media Lab
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3585783,00.html.}}.
שורה 63:
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אנדרסון, כריס}}
[[קטגוריה:אנשי עסקים אמריקאים]]
[[קטגוריה:עורכים]]
| |||