פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2,000 בתים ,  לפני 5 שנים
הרחבה
'''מלווה קצר מועד''' (- ב[[ראשי תיבות]]: '''מק"מ'''). הואהיא [[איגרת חוב]] ממשלתית נושאת ריבית ה[[הנפקה|מונפקת]] על ידי [[בנק ישראל]] לציבור לתקופה של עד שנה אחת. כל יחידת מק"מ נפדית במועדה על ידי בנק ישראל ב[[שקל חדש|שקל]] אחד. המק"מ אינו נושא [[ריבית]] ואינו צמוד למדד המחירים לצרכן וה[[תשואה לפדיון]] בגינו מתקבלת כתוצאה מהנפקתו ב[[ניכיון]], כלומר מתחת למחיר הפדיון שלו. המקבילה האמריקאית של המק"מ היא Treasury bill.
==הנפקת המק"מ והמסחר בו==
בתחילת כל חודש מונפקת סדרה חדשה של מק"מ.<ref>[http://www.tase.co.il/TASE/Products/T-bills/Market+Data/ רשימת סדרות המק"מ ונתוני מסחר] באתר [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|הבורסה בתל אביב]]</ref> סדרות המק"מ השונות ממוספרות באופן המצביע על מועד פדיונן. כך למשל ניתן לדעת שמק"מ שמספרו 718 יפדה בשבוע הראשון(1) בחודש יולי(7) שנת 2008 (8). לכשייפדה יוחלף בסדרה חדשה, 719, שתפדה בשבוע הראשון של חודש יולי של השנה 2009.
 
==המכרז להנפקת מק"מ==
לאחר הנפקתו נסחר המק"מ ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך]] וניתן לקנותו או למוכרו בכל עת. שער המק"מ מצוטט באגורות. המק"מ על סדרותיו השונות מהווה את אחד הנכסים הנזילים וה[[סחירות|סחירים]] ביותר בבורסה, ונמכר בדרך כלל במרווח מחירים צר מאוד בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. ככל שקרב מועד הפדיון, נסחר המק"מ במחיר הולך וקרב לערך הפדיון, כך שכל מי שהחזיק בו זוכה לחלק מהתשואה לפדיון. כך למשל קניה של מק"מ לשנה בעת הנפקתו ומכירתו לאחר חצי שנה, עשויה להניב כמחצית מהתשואה לפדיון שבה קנה אותו המשקיע.
בתחילת כל חודש מנפיק בנק ישראל סדרה חדשה של מק"מ לטווח של שנה ולטווח של שלושה חודשים. המק"מ מונפק בנכיון כלומר מונפק על סכום נמוך מסכום הפדיון שלו. לדוגמא סכום ההנפקה הוא 99 אג' ואילו הסכום לפדיון הוא 1 ש"ח כך שהתשואה השנתית היא 1%. בדרך כלל סכום ההנפקה לסדרות לשנה הם 10 מליארד ש"ח ולשלושה חודשים 3 מליארד ש"ח.
 
התשואה המבוקשת נקבעת לפני המרכז ואינה מתפרסמת לציבור, ככלל התשואה המקסימלית שניתן להגיש למכרז אינה עולה על ריבית בנק ישראל - כיום ינואר 2014 הריבית היא 1%. המכרז מתבצע כעסקה מחוץ לבורסה דרך מערכות שב"א ולאחר יום עסקים אחד עוברים אגרות החוב לרישום בבורסה לניירות ערך בתל אביב. כל אדם יכול לגשת ל[[מכרז]] והזוכים הם המגישים את ההצעות הגבוהות ביותר כנהוג בכל מכרז.
בעת קניית מק"מ הסכום המינמלי לפעולה במסחר הרצף הוא 30 אלף ש"ח, בסכומים נמוכים יותר ניתן לקנות אך ורק בשלב הפתיחה של המסחר.
===דוגמה מספרית===
מק"מ שנרכש ביום הנפקתו בשער 90.91, נרכש בתשואה לפדיון של 10%, כלומר: משקיע שיחזיק בו עד לפדיון יזכה לתשואה נומינלית מובטחת של 10% על השקעתו. אם מכר המשקיע את התעודה לפני הפדיון, נניח בשער 95, תשואתו תהייה כ-4.5% (95/90.91) לתקופה שעברה בין הקניה למכירה. בסביבה של שער ריבית יציב אמורה תשואה תקופתית זו להיות שקולה לאותם 10% בחישוב שנתי.
 
==המסחר הרציף במק"מ==
==ככלי [[מוניטרי]] ביד בנק ישראל==
לאחר הנפקתו נסחר המק"מ ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך]] כ[[נייר ערך]] לכל דבר וניתן לקנותו או למוכרו בכל עת בהתאם לביקוש ולהצע. שער המק"מ מצוטט באגורות לערך נקוב אחד כך לדוגמא שער יחידה אחת לפרעון בתאריך ינואר 2015 הוא 99.05 אג'.
בנק ישראל משתמש במק"מ ככלי מוניטרי. באמצעות שליטה על היקף הסדרה המונפקת, הוא יכול להזרים או לספוג כספים מהשוק בהתאם לצורכי הנזילות. כלומר, אם בנק ישראל מעוניין לספוג עודפי נזילות במשק, הוא יכול להרחיב את היקף סדרת המק"מ שהוא מנפיק, ולהפך.
 
לאחר הנפקתו נסחר המק"מ ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך]] וניתן לקנותו או למוכרו בכל עת. שער המק"מ מצוטט באגורות. המק"מ על סדרותיו השונות מהווה את אחד הנכסים הנזילים וה[[סחירות|סחירים]] ביותר בבורסה, ונמכר בדרך כלל במרווח מחירים צר מאוד בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. ככל שקרב מועד הפדיון, נסחר המק"מ במחיר הולך וקרב לערך הפדיון, כךמה שכלשמשקף מיאת שהחזיקהתשואה בוהמצטברת זוכהעל לחלקההחזקה מהתשואה לפדיון.בו, כך למשל קניה של מק"מ לשנה בעת הנפקתו ומכירתו לאחר חצי שנה, עשויה להניב כמחצית מהתשואה לפדיון. שבה קנה אותו המשקיע.
 
בעתבשל קנייתמגבלת מק"מהמינימום לעסקה במסחר בבורסה הסכום המינמלי לפעולה במסחר הרצףהרציף הוא 30 אלף ש"ח, בסכומים נמוכים יותר ניתן לקנות אך ורק בשלב הפתיחה של המסחר. המק"מ אינו צמוד למדד המחירים לצרכן.
==שמות המק"מ במסחר==
סדרות המק"מ השונות ממוספרות באופן המצביע על מועד פדיונן. כך שהמספר הראשון מסמל את חודש הפדיון המספר השני את שבוע הפדיון באותו חודש והמספר השלישי את שנת הפדיון. לדוגמא מק"מ מספר 915 יפדה בחודש אוגוסט (9) בשבוע הראשון (1) בשנת 2015 (5).
 
==עמלות ומיסוי מק"מ==
המק"מ הוא נייר ערך לכל דבר וניתן לקנות אותו דרך חבר בורסה בדרך כלל בנק או בית השקעות, מכיוון שכך על קניה וכן על מכירה של מק"מ יש עמלה של 0.1%. החל מינואר 2013 ביטל המפקח על הבנקים את תשלום דמי המשמרת על החזקת מק"מ. בזמן פדיון המק"מ צריך לשלם מס בשיעור מופחת של 15% לעומת מס בשיעור של 25% על רווחי הון בבורסה. מכיוון שהמק"מ אינו צמוד למדד ובריבית קבועה במידה ושיעור האינפלציה השנתי גבוה משיעור התשואה יתכן הפסד תאורטי. כמו כן במידה והריבית עלתה יתכן הפסד של הרווח החליפי שניתן היה לקבל כתוצאה מהשקעה באפיק אחר.
 
==מק"מ לעומת פק"מ==
פק"מ הוא [[פיקדון קצר מועד]] נושא תשואה אשר משווק על ידי הבנקים לציבור. למעשה זה כלי החיסכון הפופולרי ביותר בקרב חוסכים קטנים. הבנקים נותנים בדרך כלל תשואה פחותה מאשר המק"מ עם חיסרון נוסף שהכסף אינו נזיל במשך תקופת החיסכון וצריך לשלם עמלות יציאה גבוהות במידה ושוברים את החיסכון. במידה ולמשקיע יש תיק השקעות הוא יכול לקזז הפסדים מניירות ערך על חשבון המס במק"מ מה שאינו אפשרי בפק"מ מכייון שאינו מוגדר כנייר ערך אלא כפיקדון.
 
==המק"מ ככלי [[מוניטרי]] ביד בנק ישראל==
בנק ישראל משתמש במק"מ ככלי מוניטריב[[מדיניות מוניטרית]]. באמצעות שליטה על היקף הסדרה המונפקת, הוא יכול להזרים או לספוג כספים מהשוק בהתאם לצורכי הנזילות. כלומר, אם בנק ישראל מעוניין לספוג עודפי נזילותכספים במשק, הוא יכול לצמצם או להרחיב את היקף סדרת המק"מ שהוא מנפיק, ולהפך.
 
== ראו גם ==
* [[שחרבנק (אגרת חוב)ישראל]]
* [[אגרת חוב]]
 
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.boi.org.il/he/Markets/DomesticMarketMonetaryTools/Pages/tlvtz.aspx מכרזים חדשים להנפקה] באתר בנק ישראל.
*[http://www.tase.co.il/TASEheb/Productsmarketdata/Tt-bills/OverviewPages/ShortTermLoan.aspx שערי מק"מ בקליקמעודכנים], באתר [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב]].
*[http://www.kesef.org.il/template/default.aspx?PageId=20&catId=2&maincat=1 אפיקי השקעה נפוצים - מק"מ] בפורטל "כסף" של הרשות לניירות ערך והבורסה
*[https://www.youtube.com/watch?v=DM851bFM2oI מק"מ או פק"מ] כתבה מאתר דה מרקר אונליין.
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:איגרות חוב]]
780

עריכות