משפט חוקתי בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: פורמלי, \1ייעוץ, מכיוון, תאור\1, \1, \1היעדר, בג"ץ\1
שורה 58:
מבקרי מצב '''המשפט החוקתי בישראל''' כיום, מבססים את התנגדותם במספר נימוקים:
* חקיקת חוקי היסוד ב-1992, נעשתה במחטף (למשל, לפחות חלק מחברי הכנסת לא חשבו שלחוק יהיה מעמד של חוקה).
* רק מספר מועט של חברי כנסת, יחסית למצופה במצב של כינון חוקה, השתתפו חקיקת חוקי היסוד ב-1992{{הערה|[[פרופסור [[גדעון ספיר]], '''המהפכה החוקתית''' עמודים 70-75. פרופסור ספיר מציג את הגישה כי חקיקת חוקי היסוד נעשתה תוך כדי הטעייה של יוזמי החקיקה, וטוען "תהיה דעתנו על אופי תפקודה של הכנסת אשר תהיה, לא הגיוני שבהצבעה משמעותית כל כך ישתתפו חברי כנסת מעטים כל כך.}}
* הפרשנות לחוקי היסוד של 1992, על פיהם נוהג המשפט החוקתי בישראל כיום, מנוגדת (לטענתם) לסיכומים שהיו בעת החקיקה.
* בישראל (בניגוד לגרמניה למשל) חוקי היסוד נחקקו בידי חברי הכנסת ששימשו כנציגי העם. לכן גם פירושם צריך לבטא את רצון העם, בניגוד חצורת הפירוש הנהוגה ב'''משפט החוקתי בישראל''' כיום.