כעס – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Emo boy 03 in rage.jpg|ממוזער|250px|נער כועס]]

 

ב[[עברית]] קיימות מספר [[מילה (בלשנות)|מילים]] המתייחסות לרגש הכעס. מילים כמו [[wikt:זעם|זַעַם]], חרון, [[wikt:עברה#עֶבְרָה|עֶבְרָה]], [[wikt:קצף|קצף]], [[wikt:חמה#חֵמָה|חֵמָה]] ורתחנות, משמשות על מנת לבטא עוצמות וביטויים שונים של רגש זה.

 

== גורמים==

 

דוגמאות אפשריות לגורמים לכעס:

==ביטויים לכעס==

[[קובץ:AngryWikipe-tan.png|ממוזער|250px|דמות [[אנימה (הנפשה)|אנימה]] המביעה כעס]]

 

 

==היבטים פיזיולוגיים==

 

== התמודדות עם כעס ==

 

כיום מקובל לחשוב של[[הדחקה|הדחקת]] הכעס קיימות השפעות שליליות על ה[[נפש]]: האנרגיות השליליות של הכעס מופנות פנימה כלפי האדם עצמו אם הן מודחקות, ועלולות להביא ל[[דכדוך]] ו[[דיכאון]]. לכן החצנת הכעס תוך ביטויו באופן מבוקר ומתון היא עדיפה. בנוסף, הדחקה ממושכת של הכעס מגבירה את פוטנציאל ה[[אלימות]] עד לנקודה שבה היא עלולה להתפרץ כאלימות קשה ולא מוצדקת כלפי הסובבים, או כלפי הכועס עצמו.

 

== התועלת שבכעס ==

 

 

מכיוון שלכעס יש לעתים קרובות תועלת ומשוב מיידי מהסביבה, עשויים להתרחש תהליכים של [[התניה]] ו[[למידה]] העלולים לגרום לפרט לאמץ דפוס התנהגות כועסת ולעשות בו שימוש מופרז, כגון תוקפנות יתרה; אך תוקפנות זו נתפסת בעיני הקורבן כבלתי [[צדק (מוסר)|מוצדקת]], ומעוררת תוקפנות נגדית כועסת ומתפרצת. כך, כמו ב[[מעגל קסמים]], פרט שעושה שימוש מופרז בכעס גורר את סביבתו לאווירה של אלימות.

 

 

הכעס משמש גם לפריקה של לחצים מצטברים. הדבר מתבטא אף בקרב בעלי חיים. לדוגמה, ה[[תאו אפריקני|תאואים האפריקניים]] מפגינים כעס ו[[אלימות]] קשה זה לזה כשהם מריחים [[טורפים (ביולוגיה)|טורף]], אך אינם מזהים את מיקומו ומצפים ב[[אימה]] לזינוק הקטלני.

 

==היבטים חברתיים==

 

כעס עשוי להוות אסטרטגיית [[מניפולציה (התנהגות)|מניפולציה]] יעילה לצורך שינוי ועיצוב [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]]. מחקרים הראו כי כעס הוא אכן אסטרטגיה מובחנת של [[השפעה חברתית]], וכי השימוש במנגנון של כעס לצורך השגת מטרה הבאה כמכלול של התנהגויות כוחניות, מתברר כאסטרטגיה מוצלחת.{{הערה| Hochschild, A. R. (1983). The managed heart: Commercialization of human feeling. Berkeley, CA: University of California Press}}{{הערה|Sutton, R. I. (1991). Maintaining norms about expressed emotions: The case of bill collectors. Administrative Science Quarterly, 245–268.}} החוקרת לריסה טיידנס{{הערה|שם=טיידנס|1= LZ Tiedens (2001), [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed?cmd=Retrieve&list_uids=11195894&dopt=Citation Anger and advancement versus sadness and subjugation: The effect of negative emotion expressions on social status conferral]. J Pers Soc Psychol. 80 (1), 86-94}} מצאה קשר בין הבעת כעס לתפיסת ההשפעה החברתית. קארי קיטינג{{הערה|Keating, C. F. (1985). [http://psych.colgate.edu/~ckeating/KEATING%20ARTICLES,%20CHAPTERS/The%20Primate%20in%20Us%20Keating%201985.pdf Human dominance signals: The primate in us]. In S. L. Ellyson, & J. F. Dovidio (Eds.), Power, Dominance, and Nonverbal Behavior (pp. 89-108). New York: Springer-Verlag.}} מצאה כי אנשים בעלי [[הבעת פנים]] כועסת נתפסו כבעלי עמדה חברתית ובעלי כוח. במחקר אחר{{הערה|שם=טיידנס ושות'|Tiedens, Ellsworth & Mesquita, 2000, [http://psp.sagepub.com/content/26/5/560.abstract Sentimental Stereotypes: Emotional Expectations for High-and Low-Status Group Members], Personality and Social Psychology. Bulletin, 26, 560–575.}} נמצא כי כאשר נבדקים קראו תרחיש של דמות כועסת לעומת עצובה, שוייך מעמד גבוה יותר לזו הכועסת. מחקר נוסף של טיידנס{{הערה|שם=טיידנס}} העלה שנבדקים שנחשפו לאדם כועס, נטו להביע בו תמיכה לעומת נבדקים שנחשפו לאדם עצוב; כמו כן נמצא כי הסיבה לכך היא כי מביע הכעס נתפס כבעל יכולת ולכן המעמד יוחס לו על בסיס יכולת זו.