דג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקי פדידה |
ביטול גרסה 15015943 של 212.179.87.179 (שיחה) שחזור תגית: חשד למילים בעייתיות |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=דג, [[בעל חיים]] שחי במים|אחר=משמעויות אחרות של המילה דגים|ראו=[[דגים (פירושונים)]]}}
{{מיון|
|שם=דג
|תמונה=[[תמונה:Lutjanus viridis.jpg|250px]]
|ממלכה=[[בעלי חיים]]
|מערכה=[[מיתרניים]]
|מחלקה=[[דגי סחוס]] ו[[מקריני סנפיר]]
|שם מדעי=Osteichthyes
}}
'''דג''' הוא [[בעל חיים]] [[בעלי חוליות|בעל חוליות]], [[הטרותרמיות|קר דם]], החי ב[[מים]] ו[[נשימה|נושם]] בעזרת [[זימים]]<ref>[http://dictionary.reference.com/browse/fish הגדרה מילונית של דג]</ref> (הזימים יכולים להתקיים לצד ריאות כמו אצל [[דג ריאות|דגי הריאות]]) במשך כל חייו (בניגוד ל[[דו-חיים]] שמאבדים אותם בבגרותם). מרבית הדגים מניעים עצמם בעזרת [[סנפיר]]ים ו[[עור]]ם מכוסה [[קשקש]]ים.
==טקסונומיה==
הדגים מתחלקים לשלוש מחלקות: [[דגי גרם]], [[דגי סחוס]] ו[[חסרי לסתות|עגולי פה (חסרי לסתות)]]. שלוש המחלקות האלה שייכות לתת-מערכת [[בעלי חוליות|בעלי החוליות]]{{הבהרה}}{{מקור}}. שאר המחלקות של תת-המערכת [[בעלי חוליות|בעלי החוליות]] קרויות [[בעלי ארבע רגליים]]. דגי הגרם מהווים את המחלקה הגדולה ביותר במערכת המיתרניים; ישנם יותר מינים של דגים מאשר מיני [[עופות]], [[יונקים]] ו[[זוחלים]] גם יחד.
==מאפיינים==
[[תמונה:Lampanyctodes hectoris (Hector's lanternfish)2.png|שמאל|ממוזער|250px|אנטומיה חיצונית של הדג Lampanyctodes hectoris:
{{ש}}
1 - קשת הזימים{{ש}}
2 - קו האורך{{ש}}
3 - סנפיר הגב הקדמי{{ש}}
4 - סנפיר הגב האחורי{{ש}}
5 - חיבור הזנב{{ש}}
6 - סנפיר הזנב{{ש}}
7 - סנפיר השת{{ש}}
8 - איבר המפיק אור (פוטופור){{ש}}
9 - סנפיר הגחון (זוג){{ש}}
10 - סנפיר החזה (זוג)]]
היות ומחלקות הדגים הן בעלות מגוון פנימי רחב מאוד, לכל התכונות הטיפוסיות לדגים ישנם יוצאי דופן כל שהם. לדוגמה: למרות שהדגים נחשבים לבעלי "[[דם קר]]", כלומר בעלי חיים שאינם מסוגלים לווסת את טמפרטורת גופם באופן עצמי, דג ה[[טונה]], דג החרב וכמה מינים של [[כריש]]ים, מראים יכולת מסוימת של וויסות טמפרטורת הגוף ([[הומיאותרמיות]], "דם חם"). בנוסף, מקובל לחשוב שדגים נושמים בעזרת זימים. אולם, קבוצות רבות של דגים מסוגלות להפיק [[חמצן]] מה[[אוויר]], כמו גם מה[[מים]], באמצעות שימוש במבנים אנטומיים שונים. [[דג ריאות|דג הריאה]], למשל, מצויד [[ריאה|ריאות]] הדומות לאלה של [[בעלי ארבע רגליים|הולכי על ארבע]].
הדגים נחלקים לשתי קבוצות, לפי מקום המחיה שלהם:
* דגי [[מים מתוקים]], החיים ב[[נהר|נהרות]] וב[[אגם|אגמים]] שבהם יש מים מתוקים.
* דגי מים [[מלח בישול|מלוחים]], החיים ב[[ים|ימים]] וב[[אוקיינוס|אוקיינוסים]].
הדגים נושמים את מולקולות ה[[חמצן]] (O<sub>2</sub>) [[המסה|המומסות]] במים (ולא את אטומי החמצן המצויים ב[[מולקולה|מולקולות]] [[תרכובת]] המים H<sub>2</sub>O). מולקולות החמצן מגיעות אל המים מן ה[[אטמוספירה]] ובהפרשה של צמחי מים בעת [[פוטוסינתזה]]. ב[[אגם|אגמים]], [[נחל|נחלים]] וימים, אחוז החמצן המומס במים נמוך מאחוז החמצן באוויר, וזאת בשל מסיסותו הנמוכה במים. כ-6 [[מיליליטר]] של חמצן מומס מצויים בכל [[ליטר]] של מים, כך שריכוז החמצן המומס במים קטן פי 30 מריכוזו באוויר.
==אנטומיה==
===מערכת הרבייה===
אברי ה[[רביה]] אצל דגים כוללים אשכים אצל הזכר ושחלות אצל הנקבה. ברוב מיני הדגים מדובר בזוג אברי רבייה בגודל דומה, שמאוחים באופן חלקי או מלא. יכולים להימצא גם אברי רבייה משניים.
כמה סוגי דגים הם [[הרמפרודיט|הרמפרודיטים]] והם בעלי שחלות או אשכים בשלבים שונים של מחזור חייהם. ישנם גם מינים (Hypoplectrus, לדוגמה) שהם בו זמנית זכר ונקבה.
הרוב המוחלט של הדגים מתרבים על ידי ביצים, המתפתחות מחוץ לגוף הנקבה. ברוב המינים הללו ההפריה נעשית מחוץ לגוף האם, כאשר הזכר והנקבה מפזרים את תאי המין שלהם במים שבקרבתם. אולם, ישנם כמה מינים בהם ישנה הפריה פנימית, כאשר הזכר מעביר את תאי הזרע בעזרת איבר מיוחד לכך לפתח הרבייה של הנקבה.
הצעירים הבוקעים מבין הביצים המופרות מכונים [[פגית]], בדרך כלל הם אינם מפותחים לגמרי, ניראים שונים מהמופעים של השלבים הבוגרים יותר ונושאים איתם שק [[חלמון]] גדול שמשמש אותם לתזונה. שלב הפגית בדרך כלל קצר (כמה שבועות), ובמהלכו הפגית גדלה, משנה את צורתה ועוברת מתזונה המבוססת על שק החלמון לתזונה המבוססת על [[זואופלנקטון]]. התהליך תלוי בזמינות של זואופלנקטון ולכן פגיות רבות מתות במהלכו.
===שלד הדג===
הדגים מקבוצת מיקסינים, קבוצת צמדים וקבוצת דגי הסחוס מאופיינים בשלד [[סחוס|סחוסי]].
שאר הקבוצות, דגי גרם - מקריני סנפיר ובעלי סנפירים בשרניים, ודגי ריאות, מאופיינים בשלד גרמי (כלומר עשוי [[עצם]]).
השלד האופייני לדגי הגרם, מורכב מגולגולת המשמשת נקודת המשען של שאר השלד, עמוד שידרה לאורך כל הגוף המסתיים בסנפיר זנב גרמי, שני זוגות של סנפירים - זוג סנפירי החזה, וזוג סנפירי הגחון, סנפירים לא-זוגיים - סנפיר הגב (קידמי ואחורי), הזנב וסנפיר השת. כל הסנפירים מחוברים בעצמות אל שלד הדג. בגולגולת של דגי הגרם ישנן עצמות מיוחדות לשמירה על הזימים המכונות קשתות הזימים.
<!-- אפשר למחוק? למיטב ידיעתי מדובר במידע חסר ביסוס ומומצא. מה זה פרידוקים ודיקטוטים ??
הדג מורכב מפרידוקים וווליצנים המקיפים את ציר גופו הפנימי ויוצרים את ציר האורך של הגוף.
הפרידוקים הם חלקי הדג העיקריים המאפשרים לו לנוע באופן גמיש הם בעצם מה שנקרא "תחליף לעצמות הדג".
הדיקטוטים הן כדוריות הדם הנמצאות בגופו של הדג הם נייחים ועוזרים לגופו לתפקד.
-->
<!-- להוסיף על קשקשי הדג, מערכת הנשימה, מערכת הדם, ומערכת החיסון -->
===מערכת התנועה===
ה[[שרירים]] בדג מחוברים לקרומים אורכיים ורוחביים, הקשורים לשלד ול[[עור]]. רוב הדגים נעים על ידי כיווץ של זוגות של שרירים משני צדי עמוד השידרה לסרוגין. ההתכווצויות הללו יוצרות תנועה בצורת האות S הנעה במורד גופו של הדג. כאשר כל פיתול מגיע לסנפיר האחורי נוצר כח דחיפה אחורי שיחד עם הסנפירים האחרים מניע את הדג קדימה. הסנפירים משמשים גם לייצוב גוף הדג בתנועה, ולהגדלת שטח הפנים של הדג להגברת כוח הדחיפה בתנועה. המבנה ההידרודינמי של גוף הדג מקטין את החיכוך במים ומקל על התנועה בהם.
כדי להימנע משקיעה כתוצאה מכך שרקמות הגוף יותר כבדות מהמים, יש אצל דגי גרם רבים איבר המכונה [[שלפוחית אוויר]] (המכונה גם שלפוחית השחיה ושלפוחית ציפה). השלפוחית מאפשרת על ידי מעבר של [[גז|גזים]] לכוונן את הציפה של הדג במים. שלפוחית האוויר היא איבר [[הומולוגיה (ביולוגיה)|הומולוגי]] ל[[ריאות]] של שוכני היבשה ומקובל לחשוב שהריאות התפתחו ממנה במהלך האבולוציה.
[[תמונה:White_shark.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריש לבן ([[קרחה לבנה]]) באורך משוער של 3-4 מטרים צולם באי גואדלופה ליד מקסיקו]]
===מערכת העצבים והחישה===
[[מערכת העצבים המרכזית]] מורכבת משני חלקים: [[מוח]] הנמצא בגולגולת <!-- מי שיודע מה זה -דיקטוטים - שיספר לי -->, ו[[מוח השדרה]] הנמצא בתוך חוט השידרה.
מח הדג הטיפוסי קטן ביחס למסת הגוף, בהשוואה לבעלי חוליות אחרים, כאחד חלקי חמש-עשרה מהמוח של יונק או עוף בגודל דומה. אולם ישנם כמה דגים עם מוח יחסית גדול כמו הכרישים, להם מח ביחס מסה דומה לציפור או יונק כיס.
המוח מחולק לכמה אזורים. מצידו הקידמי נימצאות אונות הריח; זוג מבנים המקבל ומפענח גירויים המתקבלים מאזור הנחיריים דרך עצבי הריח. אונות הריח גדולות במיוחד אצל דגים הצדים לפי חוש הריח כמו [[כריש]] ו[[שפמנון]]. מאחוריהן נימצאות שתי אונות הטאלנספלון המקבילות למח המרכזי אצל חולייתנים מפותחים יותר, אצל דגים תפקידן העיקרי הוא הרחה. שני המבנים הללו יחד מכונים המח הקידמי.
דיאנספלון הוא אזור במוח המחבר בין המח הקידמי למוח האמצעי ונימצא מתחת לאונות הראיה. הוא משמש בתפקידים הקשורים בהפרשות [[הורמון|הורמונליות]] ובשמירה על ה[[הומאוסטזה]] של גוף הדג. מיד מעליו נימצאת [[בלוטת האצטרובל]] המשמשת להבחנה באור, שמירה על ה[[שעון ביולוגי|שעון הביולוגי]] ושליטת בשינויי צבע של עור הדג.
ה[[מוח]] האמצעי כולל שתי אונות ראיה; אלו גדולות במיוחד אצל דגים הצדים בעזרת הראיה כמו פורל הקשת וציקלידים.
המאטנספלון או המוח האחורי קשור בעיקר בשחיה ובשמירה על [[שיווי משקל (חולייתנים)|שיווי המשקל]] של הדג. הוא מורכב מאונה אחת ובדרך כלל זהו החלק הגדול ביותר במוח הדג.
גזע המוח הוא החלק האחורי ביותר במוח ושולט בחלק מהשרירים והאיברים בגוף הדג. בדגי הגרם זהו החלק השולט בנשימה ובבקרה על ה[[לחץ אוסמוטי|לחץ האוסמוטי]] בגוף.
ברוב הדגים אברי החישה מפותחים ביותר. כמעט לכל הדגים הפעילים ביום יש עיניים מפותחות המאפשרות ראיית צבעים טובה לפחות כמו ראייה של בני אדם. לדגים רבים יש גם [[קולטן|קולטנים]] כימיים מיוחדים המאפשרים חישה יוצאת דופן של טעמים וריחות. למרות שיש לדגים אזניים בראש הם בדרך כל אינם שומעים היטב. אולם, לרוב הדגים ישנם קולטנים רגישים בקו הצד של הגוף המאפשרים להם לזהות זרמים ותנודות וכך לחוש בתנועה של בעלי חיים אחרים טורפים וכאלה שעשויים לשמש כטרף. לכמה דגים כמו הכרישים ישנה יכולת לזהות זרמים חשמליים חלשים. אחרים, כמו הצלופח החשמלי, מסוגלים לייצר זרמים חשמליים.
מחקר שנערך על ידי מוסד רוזלין ואוניברסיטת [[אדינבורו]], אנגליה, מצא ראיות כי דגים מסוגלים לחוש כאב, וגילה כי דגים מראים שינויים פיזיולוגיים והתנהגותיים בתגובה לפגיעה. נמצא כי לדגים יש קולטני [[כאב]] (nociceptors), כאשר 22 מהקולטנים מגיבים ללחץ מכני ולטמפרטורה גבוהה מ-40 מעלות צלזיוס, ו-18 אחרים מגיבים גם על גירוי כימי. קולטנים אלה מזכירים את הקולטנים ב[[דו-חיים]], [[ציפורים]] ו[[יונקים]]. כל הדגים בניסוי הגיבו בצורה חריגה מהרגיל על ארס דבורה ועל [[חומצה אצטית]], והפגינו התנהגות אופיינית גם ל[[חולייתנים]] מפותחים יותר כמו [[יונקים]] במצבי [[עקה]]
<ref>[http://news.bbc.co.uk/2/hi/sci/tech/2983045.stm "דגים אכן חשים כאב"] באתר של ה[[BBC]]</ref><ref>[http://en.wikipedia.org/wiki/Pain_in_fish כאב אצל דגים בוויקיפדיה באנגלית]</ref>
<ref>[http://about-flyfishing.com/library/weekly/JamesRose.pdf "האם לדגים יש קולטני כאב: ראיות לאבולוציה של מערכת החישה בחולייתנים"]</ref>.
מחקר שנערך באפריל 2009 באוניברסיטת פורדו, אינדיאנה, חיזק את המסקנה כי דגים אכן מסוגלים לחוות [[כאב]] ולהגיב אליו, כשמצא שדגים בנוכחות תמיסת מלח באקווריום וטמפרטורה גבוהה הפגינו התנהגות מתגוננת, זהירה, או של [[פחד]] ו[[חרדה]], בעוד שדגים בנוכחות תמיסת מלח, טמפרטורה גבוהה ומשכך הכאבים [[מורפין]] לא משנים את התנהגותם
<ref>[http://news.uns.purdue.edu/x/2009a/090429GarnerPain.html "דגים אכן מסוגלים לחוש כאב ולהגיב אליו בדומה מאוד לאדם"]</ref>.
הביולוגית ויקטוריה בריית'ווייט מאוניברסיטת אוקספורד בספרה "?Do Fish Feel Pain" שיצא לאור במרץ 2010 מראה כי דגים שייכים למין [[אינטליגנציה|אינטליגנטי]], ומחקרה מראה כי יש ביכולתם להפגין יכולות [[זיכרון]] [[זיכרון לטווח קצר|לטווח קצר]] ו[[זיכרון לטווח ארוך|לטווח ארוך]], שבמקרים אחדים, כמו בסלמון הנודד, זוכרים לטווח של שנים. כמו כן, היא מצאה כי גופם של הדגים מפריש את הורמון ה[[עקה]] [[קורטיזול]] בתגובה למצבי [[לחץ]]
<ref>[http://www.oup.com/us/catalog/general/subject/LifeSciences/BioethicsSocialIssues/?view=usa&ci=9780199551200 האם דגים חשים כאב?"] - סקירת ספרה של ויקטוריה בריית'ווייט</ref>.
===מערכת העיכול===
התפתחות הלסתות אצל הדגים איפשרה להם מקורות תזונה מגוונים הכוללים צמחים ובעלי חיים.
בדגים, בדומה לבעלי חוליות אחרים, המזון ניבלע דרך ה[[פה]], ונטחן בושט. כאשר המזון מגיע ל[[קיבה]] הוא ממשיך להתפרק ובמינים רבים של דגים ישנו עיבוד נוסף על ידי כיסונים דמויי אצבעות המפרישים [[אנזים|אנזימי]] עיכול וסופגים חומרי מזון. מן הקיבה נימשך [[מעי]] עד ל[[פתח הביב]]. במעי מסתיים פירוק המזון וספיגתו וחומרי הפסולת ניפלטים דרך הביב. איברים כמו ה[[כבד]] וה[[לבלב]] מפרישים אנזימים נוספים וחומרים כימים מאכּלים בזמן שהמזון עובר במערכת העיכול.
===מערכת ההפרשה===
כמו רוב שוכני המים, הדגים מפרישים פסולת חנקנית ("שתן") בצורת [[אמוניה]]. חלק מהפסולת עוברת בדיפוסיה דרך הזימים אל המים שמסביב, והשאר מסונן מהדם דרך הכליות, ומופרש מפתח הביב. בניגוד לרוב ה[[יונקים]], את הדג משמש פתח שופכה אחד, [[פתח הביב]], שנמצא באזור סנפיר השת, עבור מערכת המין, הפרשות העיכול והפסולת החנקנית.
דגי ים נוטים לאבד מים מגופם בתהליך של אוסמוזה. ולכן כמעט אינם מפרישים "שתן", כלומר פסולת חנקנית נוזלית. הכליות מרכזות את השתן כך שיאבדו כמה שפחות מים מגופם. דגי מים מתוקים, לעומת זאת, צריכים לשמור על המלחים בגופם ולהיפטר מעודפי מים. לכן הכליות אצלם מותאמות להפריש מים בכמויות גדולות עם מעט מאוד מלחים. ישנם דגים המסוגלים לשנות את תפקוד הכליות שלהם, מה שמאפשר להם בין השאר, לעבור בין סביבה של מים מתוקים ומים מלוחים.
==אבולוציה==
[[תמונה:ROM-TreeOfLife.png|שמאל|ממוזער|250px|מקום הדגים באבולוצית החולייתנים]]
מחלקת הדגים [[עגלי פה| עגלי הפה]] הייתה המחלקה הראשונה של ה[[חולייתנים]] שהתפתחה. היא התפתחה מה[[מיתרניים]]. אצל המיתרניים היה מבנה דמוי גיד שהגן על מערכת העצבים המרכזית ובעגלי הוא התפתח לעמוד שידרה.
[[דגי גרם|דגי הגרם]] התפתחו מעגלי הפה. אצל דגי הגרם הופיעו גולגולת וצלעות. הגולגולת התפתחה עד שכללה לסתות ושיניים ובכך העצמות של דגי הגרם גם סיפקו הגנה וגם הקלו את האכילה. דגי הגרם דחקו את עגלי הפה ממרבית הגומחות האקולוגיות (סביבות הקיום).
בתוך מחלקת דגי הגרם הופיעו [[דגי ריאות|דגי הריאות]]. הריאות שיפרו את יכולת הנשימה של דגים אלה בתוך המים ואצל חלקם הן אפשרו גם נשימה מחוץ למים – למשל בקפיצה מעל מכשול רכב בנחל מתייבש. מחלקת ה[[דו-חיים]] התפתחה מדגי הריאות והיגרה אל היבשה. הליך ההתפתחות האבולוציוני הזה מונצח במעגל חיי הפרט של בני מחלקה זו. ה[[לרווה]] שלהם דמוית דג והבוגר נראה כ[[בעלי ארבע רגליים]] שאליהם משויכת מחלקת הדו-חיים.
מדגי הריאות התפתחו גם אותם דגי גרם שיש להם שלפוחית ציפה. שלפוחית הציפה התפתחה מהריאות ונתנה לאותם דגי גרם יתרון גדול על דגים אחרים. דגי הגרם בעלי שלפוחית הציפה דחקו את הדגים האחרים ממרבית הנישות. התחרות עם בעלי שלפוחית הציפה הפכה את דגי הריאות לדגים נדירים ביותר ([[מאובנים חיים]]).
[[דגי סחוס|דגי הסחוס]] התפתחו מדגי הגרם. אצלם, למעט הלסתות והשיניים, השלד הפך לסחוס קל וחזק.
==הדגים והאדם==
[[קובץ:PikiWiki Israel 6731 Acre - FISH MARKET.JPG|ממוזער|250px|[[עכו]] - [[שוק (מסחר)|שוק]] הדגים: מכירת דגים למאכל]]
[[File:Angelspiel Miniature.jpg|thumb|250px|[[משחק]] [[ילדות|ילדים]] המדמה דייג.]]
הדגים הם מקור חשוב של [[מזון]] לבני אדם בכל העולם, בין אם נאספו מהטבע, באמצעות [[דיג]] ובין אם גודלו בחוות גידול בדומה ל[[בקר]] או [[עופות]]. דיג, גידול דגים ב[[אקווריום]], וצפייה בדגים באקווריומים ציבוריים נחשבים לפעילויות פנאי נפוצות. לדגים תפקיד חשוב בתרבות האנושית, הם מוצגים בה החל כאלים, וסמלים מיסטיים וכלה בתרבות הפופולרית, בספרים ובסרטים.
==בדת==
===הדג ביהדות===
ב[[יהדות]] ישנם חוקי [[כשרות]] האוסרים אכילת מאכלים מסוימים. לפי ה[[הלכה]] דג מותר לאכילה בתנאי שיש לו סנפירים וקשקשים, אך למעשה די במציאת קשקשים, על-פי כלל תלמודי הקובע: "כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר" (נדה, פרק ו', משנה ט'). דג כשר מותר באכילה גם מבלי לבצע בו [[שחיטה (יהדות)|הלכות שחיטה]], אלא ניתן להרגו בכל אמצעי ואחר כך לאכלו. כמו כן דם הדגים מותר באכילה ולכן אין צורך להמליח דג. בזני דגים מסוימים ישנה בעיה של הימצאות [[תולעים]], האסורות באכילה, ולכן גם הדגים עצמם אסורים באכילה.
על אף שבשר הדג נחשב פרווה, יש הנוהגים לא לאכול דגים ובשר יחד, בשל דעה המובעת במשנה, לפיה קיים חשש לסכנה בכך (ראה [[פסחים]], ע"ו). לגבי אכילת דגים יחד עם חלב או עם מוצריו, ישנה מחלוקת בין מנהגי ספרדים, האוסרים זאת, לבין אשכנזים, המתירים.
כמו כן, על פי מנהגי קהילות אשכנז, אוכלים בערב [[ראש השנה]] ראש של דג, ומבקשים "שנהיה לראש ולא לזנב". וכן, יש הנוהגים לאכול את גוף הדג ומבקשים "שנפרה ונרבה כדגים".
===הדג בנצרות===
בתקופה בה הייתה ה[[נצרות]] נרדפת על ידי השלטון הרומי, ניצלו הנוצרים את המילה דג ב[[יוונית]] ΙΧΘΥΣ {{כ}}ichthus או Ichthys כראשי תיבות של '''I'''ēsous '''Ch'''ristos, '''T'''heou '''Hu'''ios, '''S'''ōtēr. כלומר ישוע המשיח בן אלוהים מושיע. וכך הפך הדג לסמל נוצרי. חיזוק לנוהג זה היה נס הדגים של [[ישו]].
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==ראו גם==
* [[דגי נוי]]
* [[דגי גרם]]
* [[דגי סחוס]]
== קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיספר=גידול חיות מחמד/דגים|שם ויקיספר=גידול דגים|ויקישיתוף=Category:Fish|שם ויקישיתוף=דג|ויקימילון=דג}}
*[http://www.gocool.co.il/home/fish/ant/ant.html אנטומיה של דגים]
*[http://saveourfishingproject.net/heb/%d7%93%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%96%d7%a8%d7%9e%d7%99%d7%9d/ מגזין דיג]
*[http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1621955 יש הרבה דגים בים, וכעת לכולם שמות בעברית] כתבה באתר הארץ.
[[קטגוריה:דגים|*]]
[[קטגוריה:מיתרניים|*]]
{{Link GA|en}}
{{Link GA|is}}
| |||