מרקנטיליזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביקורת: הוספתי קישור לערך "יתרון יחסי"
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''מרקנטיליזם''' הוא תורה כלכלית הגורסת כי עושר ושגשוג האומה תלוי במידת ההון שצברה וכי הנפח של הסחר העולמי בלתי ניתן לשינוי. האופן הטוב ביותר להגדיל את ההון (שנמדד על ידי כמות מטילי ה[[זהב]] וה[[כסף (יסוד)|כסף]]) הוא יצירת מאזן מסחרי חיובי, קרי הגדלת ה[[ייצוא]] והקטנת ה[[ייבוא]]. על פי התורה המרקנטיליסטית ה[[ממשלה]] יכולה לממש יעדים אלו באמצעות ניהול מדיניות כלכלית פרוטקציוניסטית: עידוד ה[[ייצוא]] והקטנת ה[[ייבוא]] על ידי [[מיסוי]], [[מכס]]ים ו[[מכסות]]. [[מדיניות כלכלית]] כזו מכונה בדרך כלל מערכת מרקנטיליסטית.
 
מרקנטיליזם היההיתה האסכולה השלטת בכלכלה העולמית בראשית [[העידן המודרני]] (למן [[המאה ה-16]] ועד ל[[המאה ה-18|מאה ה-18]]) וחפפה להיווצרות [[מדינת לאום|מדינות הלאום]]. המדיניות המרקנטיליסטית הובילה להתערבות משמעותית של הממשלה בכלכלה ובמהלך תקופה זו גובשה המערכת הקפיטליסטיתה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] המודרניתה[[מודרנה|מודרנית]]. מבחינה גלובלית המרקנטיליזם, היווה המרקנטיליזם גורם ראשון במעלה לפרוץ [[מלחמה|מלחמות]] רבות בין המדינותמדינות האירופאיות[[אימפריאליזם ולמדיניותמודרני|אימפריאליסטיות]] אימפריאליסטיתלמדינות [[אירופה|אירופאיות]] אחרות. מדינותאימפריות אירופה כבשו בתקופה זו [[קולוניה|קולוניות]] רבות בעולםב[[העולם החדש|עולם החדש]] במטרה לנצל את משאביהן (הן, הטבעיים והן האנושיים)והאנושיים, ונלחמו זו בזו על ה[[שוק (כלכלה)|שווקים]] החדשים שנפתחו בפניהן. אחת התופעות האופייניות לתקופה הייתה גזל הזהב (תוך חיסול האוכלוסייה ה[[אינדיאני]]ת) מכל השטחים שנכבשו ב[[אמריקה הלטינית]] במטרה להגדיל את אוצרה הלאומי של [[ספרד]]. האמונה במרקנטיליזם החלה להתפוגג במהלך המאה ה-18 כאשר טיעוניהם של [[אדם סמית']] וכלכלנים קלאסיים אחרים אומצו על ידי [[האימפריה הבריטית]] ובשאר מדינות [[אירופה]] (למעט [[גרמניה]], שבה שלטה האסכולה המרקנטיליסטית במהלך [[המאה ה-19]] ותחילתועד לתחילת [[המאה ה-20]]). [[ארצות הברית]], בעברה [[קולוניה]] בריטית, לא אימצה את המדיניות המרקנטיליסטית אלא דבקה ב"אסכולה האמריקנית" (מעין מדיניות נאו-מרקנטיליסטית) כפי שהשתקפה במדיניות של [[אלכסנדר המילטון|המילטון]], [[הנרי קליי|קליי]] ו[[אברהם לינקולן|לינקולן]]. מדיניות זו באה לידי ביטוי מאוחר יותר אצל כלכלנים גרמנים דוגמת [[פרידריך ליסט]] עד החלת ה-"[[ניו דיל]]" של הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]]. כיום התורה המרקנטיליסטית נדחית על ידי מרבית הכלכלנים אם כי ישנם אלמנטים מסוימים בה הנתפשים כחיוביים בקרב מספר כלכלנים כגון רווי באטרה, פט צ'ואט, אמון פינגלטון ו[[מייקל לינד]].
 
== תאוריה ==
שורה 7:
כיום נחשבים הכלכלנים האירופיים בין השנים 1500 ל-1750 למרקנטיליסטים, אם כי הם מעולם לא ראו בעצמם כמי שתרמו לאידאולוגיה כלכלית יחידה וקוהרנטית. המונח נטבע על ידי [[המרקיז דה-מירבה]] ב-1763 והפך פופולרי לאחר ש[[אדם סמית']] השתמש בו בספרו "[[עושר האומות]]" ב-1776. מקור המונח הוא במילה הלטינית "mercari" שמשמעה "לבצע סחר" ובמילה "merx" שמשמעה "מצרך". בתחילה השתמשו במונח מבקרי התאוריה (דה-מירבה וסמית') אך הוא אומץ במהירות על ידי [[היסטוריון|היסטוריונים]]. המינוח האנגלי המקורי היה "המערכת המרקנטיליסטית" בעוד המונח המפורש "מרקנטיליזם" הגיע מ[[גרמנית]] בתחילת המאה העשרים.
 
המרקנטיליזם ככלל אינו נחשב למשנה כלכלית אחידה וסדורה. אין בנמצא כלכלנים מרקנטיליסטים שהציגו סכמה כוללנית לכלכלה אידאלית כפי שעשה [[אדם סמית']] מאוחר יותר. הכלכלנים שדגלו בשיטה המרקנטיליסטית העדיפו להתמקד בתחום אחד ורק מאוחר יותר הרעיונות השונים שולבו ואוחדו למה שכונה מרקנטיליזם. משהרעיונות שולבו לכדי תורה אחת, דחו אותה בטענה שהנסיון לאחד מספר רעיונות אינו בר-ביצוע. במידה מסוימת הדוקטרינהה[[דוקטרינה]] המרקנטיליסטית הפכה תאוריות כלליות בכלכלה לבלתי-אפשריות משום שהמרקנטיליזם מתייחס למערכת הכלכלית בתור "[[משחק סכום אפס]]", קרי הרווח של צד אחד משמעו הפסד לצד השני. לכן כל מערכת כלכלית מרקנטיליסטית שתביא רווחים למדינה מסוימת, תפגע בהגדרה במדינה אחרת ללא כל אפשרות למקסום הרווח ההדדי. כתבים מרקנטיליסטיים רבים אף נוצרו על מנת להצדיק מנהגים מסוימים במקום לנסות ולאתר את המדיניות הטובה ביותר.
 
על המדיניות המרקנטיליסטית הפנימית הייתה הסכמה רחבה פחות מאשר על מדיניות הסחר. בעוד אדם סמית' הציג את המרקנטיליזם כמדיניות התומכת בהגבלות ופיקוח הדוק על ה[[כלכלה]], מרקנטיליסטים רבים לא הסכימו לכך. העידן המודרני המוקדם התאפיין בריבוי [[מונופול]]ים ממשלתיים ולמרות שמרקנטיליסטים אחדים תמכו בכך, רבים אחרים הכירו בשחיתות המובנית ובחוסר היעילות של מערכת כזו. רבים אף הבינו כי התוצאה הבלתי נמנעת של קביעת מכסות ו"תקרות מחירים" תהיה היווצרות "[[שוק שחור]]". אלמנט אחד שעליו שררה הסכמה בקרב המרקנטיליסטים היה הצורך בדיכוי כלכלי של העובדים. פועלים וחקלאים נדרשו למעשה לחיות באופן שבו יוכלו לספק את צורכיהם הבסיסיים בלבד. המטרה הייתה כמובן למקסם את הייצור ללא התחשבות בצריכה. כסף מיותר, זמן פנוי והשכלה רחבה נתפשו כגורמים שעלולים להוביל לעצלנות ולהשחתת מידות ולכן יזיקו לכלכלה.