אספלט – הבדלי גרסאות

במקורות הקלאסיים הקדומים מוזכר שהאספלט היה אחד החומרים שנאסף בכמויות מסחריות. [[סטראבון]]{{הערה|סטראבון, '''[[גאוגרפיקה]]''', [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Strabo/16B*.html ספר 16, פרק 2, סעיפים 43-42].}} תיאר את תהליך היווצרותו ואיסופו. [[דיוסקורידס]] תיאר את ה-Asphaltos וציין כי המין שהובא מיהודה היה הטוב ביותר. [[יוסף בן מתתיהו]] כתב שהאספלט "מעלה ארוכה לגוף ועל כן מערבים אותו בסמי רפואה רבים". [[טקיטוס]] כתב על דרכי איסופו בים המלח: "בעונת־שנה קבועה מקיא האגם מתוכו כּוֹפר...על־פי טבעו נוזל כהה...הנקרש וצף על פני המים...העוסקים במלאכה זו תופסים את הכּופר בידיהם...גושי הכופר השטים נדחפים ונגררים בידיים אל החוף; לאחר ייבושם...מבקעים אותם בגרזנים וביתדות..."{{הערה|טאקיטוס, '''דברי הימים''', ספר חמישי, פרק ו. תרגום: [[שרה דבורצקי]].}}. בספרות חז"ל מופיעים המושגים "כופרא" ו"זפת" בהקשר לשימושים רבים. בספרות הערבית נקרא האספלט מים המלח בשם "קפר אליהוד" (הכופר היהודי) ונחשב בעיני בני התקופה לטוב ביותר מבין כל מיני האספלט שהיו מוכרים ברחבי האזור. בימי הביניים התפרנסו חלק מתושבי אזור ים המלח ממכירתו, לפי תיאורי נוסעים וגאוגרפים מימי הביניים ומן העת החדשה{{הערה|[[זהר עמר]] ואפרים לב, '''רופאים ותרופות במאות העשירית עד השמונה עשרה''', אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תש"ס. עמ' 136- 137.}}.