עדי נס – הבדלי גרסאות

הוסרו 2 בתים ,  לפני 8 שנים
מ
תקלדה
מ (תקלדה)
Voguue Hommes International). סדרת התצלומים שיצר נס הציבה את פרטי הלבוש בתוך מסגרת נראטיבית המתרחשת ב[[בית כלא]] דמיוני. הבחירה במיקום זה עבור הצילומים, ובדמויות שאינן דומות לדוגמני אופנה, מיקדה את תשומת הלב אל תכנים פוליטיים וחברתיים, והעלתה שאלות בכל הקשור ליחס שבין הצופה אל יצירת האמנות.<ref>ראו: לויטה-הרטן, דורית, "יותר מהאימה, החסד", בתוך: עומר, מרדכי (אוצר), '''עדי נס''', מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2007, עמ' 23.</ref>
 
בשנת [[2007]] נערכה בגלריה ג'ק שיינמן ב[[ניו יורק]] ובמוזיאון תל אביב לאמנות תערוכת היחיד של נס "סיפורי התנ"ך". התערוכה הציגה סדרה של 14 צילומים ובהם התייחסויות מודרניות אל דמויות תנכיות. נס בחר להציג את הדמויות התנ"כיות על ידי שימוש בדמויותיהם של מהגרים, פליטים ואנשים משלולימשולי החברה הישראלית. בראיון שנערך לקראת הצגת התצלומים הצביע נס על הפן החברתי שבתצלומים אלו. "הרגשתי, אמר נס, "שאם אני חי ועובד פה, אני חייב לשקף גם את המצב הזה. חשבתי מה בעצם נשאר מהזהות שלי ומהזהות של המקום לאחר שהכל מתפורר. בדרך כלל אני עוסק בבנייה של זהות גברית, ישראלית; הפעם החלטתי לעסוק באנשים שאיבדו את זהותם. במשך העבודה על הסדרה חשבתי שמה שנשאר אחרי שהכל מתפורר, הסיבה היחידה לקיום שלנו פה, הוא החיבור ליהדות. כשסיימתי את הפרויקט הבנתי שגם זה עלול להתפורר ומה שנשאר זה קשור לאנושיות, שגם זה נמצא בלב התנ"ך והיהדות. כך נוצרה בעצם סדרה של תמונות שמדברת על הקיום האנושי, שעוסקת בקיום האנושי דרך הנרטיב שמוכר לנו מהתנ"ך".<ref>{{הארץ|גילרמן, דנה|לכולם יש בעיה עם הבית|1.1380911|24 בינואר 2007}}</ref>
 
בצילום "אברהם ויצחק" (2006), לדוגמה, מוביל [[אברהם]] את בנו [[יצחק]] על גבי עגלת סופר מלאה בבקבוקים. דמויותיהן של [[רות]] ו[[נעמי]] לעומת זאת, מתוארות כמלקטות בצלים באזור שהוא כנראה חלקו של שוק עירוני שומם. הסדרה זכתה להצלחה רבה והוצגה בין השנים [[2008]]-[[2009]] עוד בארבע תערוכות נוספות ברחבי העולם.