הבדלים בין גרסאות בדף "משפט חוקתי בישראל"

←‏פתיח: בעיקר מהערך בג"ץ קול העם
(←‏פתיח: בעיקר מהערך בג"ץ קול העם)
 
המצב השתנה בשנת 1992, עם חקיקת שני חוקי יסוד חדשים: [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] ו[[חוק יסוד: חופש העיסוק]]. על בסיס חוקים אלו החליט [[בית המשפט העליון]] בשנת 1995 (ב[[פסק דין בנק המזרחי]]), שחוקי היסוד כולם הם במדרגה עליונה מעל לחוקים רגילים ולמעשה ההתייחסות לכלל חוקי היסוד תהיה התייחסות כאל חוקה.
 
גם קודם לחקיקתם של חוקי היסוד ניתנו בישראל פסקי דין המבססים זכויות יסוד חוקתיות, בין השאר על פי [[מגילת העצמאות]]. צעד ראשון מסוג זה נעשה ב[[בג"ץ קול העם]] משנת [[1953]], שבו נבחנו בישראל גבולותיו של [[חופש הביטוי]] כשהוא מתנגש עם ביטחון המדינה ו[[שלום הציבור]]. בפסק דין מנומק ביסס השופט [[שמעון אגרנט]] את חופש הביטוי כזכות עילאית במשפט החוקתי בישראל, וקבע בזאת לממשיכי דרכו מאז את הדרך שבה ניתן להגן על זכויות האזרח וחופש הביטוי, כאשר הם מתנגשים עם אינטרסים אחרים, נוגדים.
 
==משפט החוקתי בישראל, עד 1992==