מלחמת האזרחים בספרד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: חיים של אחרים עם ערן סבאג
אין תקציר עריכה
שורה 158:
===שנת 1937===
 
בינואר ובפברואר [[1937]] ניסה פרנקו שוב לכבוש את [[מדריד]], כששורותיו מתוגברות בחיילים איטלקים וחיילים מן המושבות במרוקו אשר הוטסו לספרד, אך התעשתותם של הרפובליקנים, בהנהגת הגנרל מיאחה, והגעת אנשי הבריגדות הבינלאומיות לתגבורם של הלוחמים במדריד, מנעה את נפילת העיר. [[מאלגה]], ברצועת החוף הדרומית, נפלה ב-[[8 בפברואר]] לידי הלאומנים. הקרבות באזור העיר [[גואדלחרה]] בין הכוחות האיטלקים ובין הבריגדות הבינלאומיות היוו את מבחן הכוח הראשון של שני הצבאות הזרים על אדמת ספרד. ההתקפה האיטלקית שכוונה לכיבוש מדריד, נהדפה על ידי אנשי הבריגדות הבינלאומיות. ב-[[28 באפריל]] נכבשה העיירה [[גרניקה (עיר)|גרניקה]], לאחר ש[[הפצצת גרניקה|הפצצות ברבריות]] קטלו באוכלוסייתה האזרחית בימים שלפני כן. את ההפצצות ביצעו אנשי "[[לגיון הקונדור]]" הגרמני. ההרס שנגרם בהפצצות זעזע רבים בספרד ובעולם כולו, וגרם ללחימה לקבל אופי נחוש ואכזרי יותר מכל הצדדים המעורבים.
 
במאי ניסו כוחות הרפובליקנים לכבוש מחדש את [[סגוביה]] ואילצו את פרנקו להסיג את כוחותיו מחזית מדריד על מנת להאט את התקדמותם. סגנו של פרנקו, מולה, נהרג ב-[[3 ביוני]] ובתחילת יולי, על אף נפילת [[בילבאו]], התקדמו כוחות הרפובליקנים בחזית מדריד, ונהדפו אך בקושי בידי הלאומנים.
 
במאי הוחלף ראש הממשלה הרפובליקני קביירו ב[[חואן נגרין]] המתון ממנו, ובאוקטובר שבה הממשלה הספרדית והעתיקה את מקומה תחת לחץ צבאי שגבר והלך באזור ולנסיה, והפעם ל[[ברצלונה]] ליבו של חבל קטלוניה, הנאמן למטרה הרפובליקנית. חשוב לציין שרוב הזמן מי ששלט דה פאקטו בעיר ברצלונה ובחבל קאטלוניה גם בתקופה זו היו האנארכיסטים והשליטה הרפובליקאית הייתה חלשה ביותר.
 
ב-[[28 באוגוסט]] הכיר ה[[ותיקן]] בפרנקו, תחת לחץ של [[מוסוליני]].
 
פרנקו חידש את התקפותיו, וכבש את רצועת החוף הצפונית, ואת הערים סנטנדר וחיחון. בכך תמה המלחמה בצפונה של ספרד. הצדדים החזיקו בעמדותיהם ונוצר מצב של קיפאון. על אף שפרנקו הצליח לחסל את ההתנגדות בצפון, הוא איבד את עיר המפתח [[טרוואל]] שההחזקה בה הייתה עשויה להביא אותו עד לולנסיה, ולמעשה לחצות לשתיים את הטריטוריה בה החזיקו הרפובליקנים. הצדדים התבצרו בעמדותיהם.
 
===שנת 1938===
 
במהלך חודש פברואר [[1938]] כבשו כוחותיו של פרנקו את העיר טרואל בסיוע גרמני ואיטלקי, ובאביב היו חזקים מספיק לביצוע מתקפה מכרעת. באפריל פרצו הכוחות הלאומניים והגיעו אל [[הים התיכון]], תוך שהם חותכים את הטריטוריה הרפובליקנית לשניים. ניסיונות הרפובליקנים להגיע להפסקת אש נענו אך בהפצצות נוספות של אזרחים, ובדרישת הלאומנים לכניעה ללא תנאי.
 
ב-[[24 ביולי]] ניסתה הממשלה לשוב ולחבר את שני חלקי הטריטוריה שהיא מחזיקה, בקרב על נהר ה[[אברו]]. הקרב הסתיים ב-[[26 בנובמבר]] בכישלון הרפובליקנים. כישלון זה קבע, למעשה, את תוצאת המלחמה. שמונה ימים לפני תום השנה החל פרנקו במסע מלחמה מסיבי לכיבושה של קטלוניה.
 
===שנת 1939===
 
בתחילת [[1939]] כבשו כוחותיו של פרנקו בסערה את קטלוניה. [[טרגונה]] נפלה ב-[[14 בינואר]], [[ברצלונה]] ב-[[26 בינואר]] ו[[ז'ירונה]] ב-[[5 בפברואר]]. חמישה ימים לאחר נפילת חירונה הסתיימה ההתנגדות הרפובליקנית בחבל קטלוניה.
 
ב-[[27 בפברואר]] הכירו ממשלות בריטניה וצרפת בממשלו של פרנקו.
 
עתה נותרו רק [[מדריד]] ומספר מבצרים נוספים בידי הרפובליקנים. ב-[[28 במרץ]], בעזרת כוחות לאומנים מתוך מדריד עצמה (המכונים "[[גיס חמישי]]" ביטוי שהפך מאז לכינוי לבוגדים מבפנים בעת מלחמה), נפלה מדריד לידי הלאומנים. למחרת נכנעה אף ולנסיה, עליה נאבקו הצדדים במשך כשנתיים. הניצחון הוכרז ב-[[1 באפריל]], עם כניעת אחרוני הרפובליקנים.
 
==המהפכה החברתית==
{{הפניה לערך מורחב|אנרכיזם בספרד}}
מתחילת מלחמת האזרחים, ובמקביל להצלחות הצבאיות הראשונות של הרפובליקנים, חל שינוי חברתי-כלכלי באזורים בהם שלטו ה[[אנרכיזם בספרד|אנרכיסטים]], כמו [[אראגון]] ו[[קטלוניה]]. העובדים העבירו חלק גדול מהכלכלה הספרדית לידיהם, ויצרו [[רפורמה אגררית]] ו[[תעשייה|תעשייתית]]. מפעלי תעשייה נוהלו על ידי מועצות עובדים, שטחים חקלאיים וקרקעות נוהלו באופן [[קולקטיביזציה|קולקטיבי]] על ידי קומונות, ואפילו עסקים קטנים כמו בתי מלון, מספרות, ומסעדות נוהלו על ידי עובדיהם. בקטלוניה, לדוגמה, כ-75% מהכלכלה נוהלה באופן זה. קולקטיבים אלה זכו להצלחה ניכרת למרות המחסור במשאבים, שנוצר מכך שפרנקו שלט בשטחים רבים שהיו עשירים באוצרות טבע.
 
האנרכיסטים כיום משתמשים באירועי תקופה זו כהוכחה לכך, שחברה חסרת מעמדות ואנרכיסטית יכולה לפרוח בהינתן התנאים המתאימים.
 
במהלך מלחמת האזרחים חל ויכוח אידאולוגי גדול בין הקומוניסטים לאנרכיסטים. הקומוניסטים, ששאבו את כוחם מהעזרה הסובייטית שהגיעה דרך [[הבריגדות הבינלאומיות]], חשבו שיש קודם כל לנצח במלחמה כשרק אז ניתן יהיה לטפל בהיבטים המעמדיים של המשטר בספרד. האנרכיסטים והטרוצקיסטים התנגדו נחרצות למדיניות זו, וגרסו שהמלחמה והמהפכה צריכות להתבצע בד בבד. עקב דעתם זו, החליטו אנרכיסטים לקיים את הפיכתם. האנרכיסטים האמינו שיש לבנות הכול מחדש. ובעקבות זאת, חלקים מהם שרפו כנסיות ואנסו נזירות, דבר שהביא בסופו של דבר למעבר של תמיכת הגורמים הדתיים מהרפובליקה, לכוחות הפאשיסטיים. מיליציות וקבוצות מהפכניות שהרימו את קולם כנגד הקומוניסטים הסטליניסטים - נותקו מעזרה. בהמשך, אוחדו, בניגוד לרצונם, האנרכיסטים ואנשי מפלגת [[POUM]] ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]] עם הצבא הסדיר. מפלגת [[POUM]] הוצאה אל מחוץ ל[[חוק]], והוכרזה, ללא הצדקה, כתומכת בפשיסטים. במאבק שהתקיים במאי [[1937]] ב[[ברצלונה]], נהרגו אלפים מחיילי הרפובליקה במאבק פנימי על שליטה בנקודות אסטרטגיות בעיר, כמתואר בספרו של אורוול, "[[הומאז' לקטלוניה|מחווה לקטלוניה]]". אירועים אלו מתוארים בצורה דרמטית בסרטו של הבמאי האנגלי [[קן לואץ']] "על תמימות וחופש" משנת [[1995]], המתאר אותם מנקודת ראותו של קומוניסט אנגלי צעיר הלוחם לטובת אנשי ה-POUM.
 
==תוצאות המלחמה==
[[קובץ:Belchite - Iglesia de San Marin y Convento de San Rafael.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כנסייה ומנזר חרבים בבלצ'יטה]]
המלחמה הותירה בין חצי מיליון למיליון הרוגים, וספרד שלאחריה הייתה הרוסה וחלשה. ספרד הפכה לדיקטטורה פשיסטית שמרנית, שבה נשללו זכויות אזרח בסיסיות למשך שנים רבות, אף לאחר נפילת [[מוסוליני]] ו[[היטלר]]. שלטונו של [[פרנקו]], שנמשך עד מותו ב-[[1975]], הביא לקיפאון חברתי וכלכלי, לניתוק יחסים עם רבות ממדינות העולם, ולשסע חברתי עמוק. האוטונומיה שניתנה לקטלונים ולבסקים אף היא בוטלה, ומאבקם ממשיך וגובה קורבנות עד היום.
 
מן הבחינה העולמית היוותה המלחמה מבחן מוצלח לציר גרמניה-איטליה. נראה כי ככל שהפשיזם יביע את דרישותיו בחוצפה ובעזות מצח אל מול המשטרים הדמוקרטים, כן ייתקל ברפיון ובפייסנות מצד מעצמות המערב.
 
הברית שנחתמה זמן קצר יחסית לאחר המלחמה, בין גרמניה הנאצית ובין רוסיה הקומוניסטית ב[[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]], הייתה מבוססת הן על מאזן אימה הדדי, ולא מעט גם על אורח חשיבה משותף שנחשף במהלך הלחימה בספרד. ברית זו הביאה ל[[מלחמת העולם השנייה]] שהייתה ברוטלית אף יותר ממלחמת האזרחים בספרד, אשר נראתה בזמנה כשיא בלתי נתפס של אכזריות כלפי [[אוכלוסייה אזרחית]].
 
==המלחמה בתרבות ובאמנות==
[[קובץ:PicassoGuernica.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"[[גרניקה (ציור)|גרניקה]]"]]
המלחמה הותירה את רישומה על ה[[תרבות]] וה[[אמנות]] של [[המאה העשרים]]. רבים הם ה[[אמן (אמנות)|אמנים]] אשר השתתפו במלחמה, ורבים אחרים שהזדהו עם מטרות הצדדים הלוחמים. המדובר הן באמנים הספרדים, אשר באופן טבעי הושפעו מן האירועים בארצם, והן באמנים בעולם כולו.
 
* '''[[ספרות]] ו[[שירה]]'''
** המרטיר של מלחמת האזרחים הוא ה[[מחזאי]], ה[[משורר]] ואיש האמנות הפלסטית [[פדריקו גרסיה לורקה]].
** יצירתו של לורקה השפיעה על רבים, ביניהם המשורר ה[[צ'ילה|צ'יליאני]] [[פבלו נרודה]], אשר פגש בלורקה בתחילת שנות השלושים ב[[בואנוס איירס]] ולאחר מכן לחם בספרד, וכתב את אחד מן השירים המזוהים ביותר עם המלחמה - "לב בספרד".
** [[ארנסט המינגוויי]] הקדיש למלחמה את ספרו "[[למי צלצלו הפעמונים]]", המבוסס על חוויותיו האישיות.
** יצירתו של [[ג'ורג' אורוול]] אף היא הושפעה רבות מחוויותיו בשדות הקרב בקטלוניה.
** הסופר [[ארתור קסטלר]] פרסם אף הוא את זכרונותיו מתקופת כליאתו שלאחר המלחמה בשם "אפילה בצהריים".
** הסופר האמריקני [[הווארד פאסט]] שהיה בעל נטיות שמאליות אף הוא עסק במלחמה.
** יצירתה הידועה ביותר של הסופרת בריטית [[מיוריאל ספארק]] "פריחתה של מיס ג'יין ברודי" עוסקת בהתבגרותן של שש נערות בבית ספר ב[[אדינבורו]] ובמורתן חסידת הפשיסטים בצילה של המלחמה. הספר שימש מקור לסרט באותו שם בכיכובה של [[מגי סמית']] (בשנת 1969) ולסדרת טלוויזיה (בשנת 1978).
** כן מוכר שירו של המשורר [[ויסטן יו אודן]] "ספרד" העוסק במוראות המלחמה.
 
* בתחום '''האמנות הפלסטית''', הושפעו רבי האמנים הספרדים של המאה העשרים [[פבלו פיקאסו]] (אשר יצירתו "[[גרניקה (ציור)|גרניקה]]" מהווה את אחד הסמלים הידועים של המלחמה, ומסמלת את אכזריותו של אדם לאדם), [[סלבדור דאלי]] ו[[ז'ואן מירו]], גם תמונה שצילם [[רוברט קאפה]] אשר תפס את איש המיליציה פדריקו בורל גרסיה, ברגע שבו נורה, בעודו צונח אל מותו התפרסמה ביותר.
 
* בתחום '''ה[[מוזיקה]]''' נוצרו בעת המלחמה שירים רבים, אשר השפיעו על יוצרים בכל העולם, ובמיוחד על זמרי ה[[פולק]] האמריקני [[פיט סיגר]] ו[[וודי גאת'רי]], שהיה ידוע בנטיותיו הפוליטיות השמאליות. [[אורי אבנרי]] מספר בספר זכרונותיו מ[[מלחמת העצמאות]] כי ביחידתו, [[שועלי שמשון]], אומצו שירי הרפובליקנים הספרדים, וניתנו להם מילים עבריות.
 
* בתחום '''ה[[קולנוע]]''' נוצרו מספר יצירות העוסקות במלחמה. פרט לעיבוד הקולנועי הידוע של "למי צלצלו הפעמונים", עסק הבמאי הספרדי [[קרלוס סאורה]] במלחמה ביצירתו "איי כרמלה" העוסקת בשני זמרים נודדים הנופלים בשבי הלאומנים, ונאלצים להופיע בפניהם (את הזמרת מגלמת השחקנית [[כרמן מאורה]]). כן ידוע הסרט "[[על תמימות וחופש]]" בבימויו של [[קן לואץ']], בו מתוארת המלחמה מבעד לעיניו של קומוניסט אנגלי צעיר המצטרף למפלגת ה-POUM, וחווה את הקרבות הפנימיים בין אנשי השמאל, שהיו בין הגורמים לתבוסת הרפובליקנים.
 
==לקריאה נוספת==
* [[אנטוני ביוור]], '''מלחמת האזרחים בספרד''', הוצאת יבנה, 2004.
* ג׳ורג אורוול, מחווה לקטלוניה, הוצאת עם עובד/ספריית אופקים, 2012.
* [[אליזבת ויסקמן]], '''אירופה של רודנים''', הוצאת [[כנרת זמורה-ביתן דביר|זמורה ביתן, מודן]].
* [[דייוויד תומסון]], '''אירופה מאז נפוליאון''', הוצאת זמורה ביתן.
* [[יצחק אביב]], '''מהפכה ומהפכה-שכנגד בספרד''', [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], [[אוניברסיטה משודרת|האוניברסיטה המשודרת]].
* [[שלמה בן-עמי]], '''ספרד בין דיקטטורה לדמוקרטיה''', הוצאת [[עם עובד]].
* [[רענן ריין]] (עורך), '''הפשיזם לא יעבור: מלחמת האזרחים בספרד''', הוצאת זמורה ביתן ואוניברסיטת תל אביב.
* [[רות לוין]], '''הישרים היו איתה: ספרד 1939-1936''', הוצאת אפקים 1987.
* [[ויקטוריה היסלופ]], '''הריקוד של סוניה''', ידיעות אחרונות, ספרי חמד.
* [[שמואל דותן]], '''אדומים''', שבנא הסופר 1991.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Spanish Civil War|שם ויקישיתוף=מלחמת האזרחים בספרד}}
* [http://lacucaracha.info/scw/index.htm The Spanish Civil War 1936-1939]
* {{iCast|[[ערן סבאג]]|"חיים של אחרים" על {{שם הערך}}|385404|400701|26 בינואר 2011}}
* {{iCast|[[ערן סבאג]]|"חיים של אחרים" על תחילת {{שם הערך}}|385404|424069|17 ביולי 2012}}
* {{דבר|נחום פונדק|לחמנו על כל אבן: 20 שנה למלחמת האזרחים בספרד: המתנדבים מארץ-ישראל|1966/07/01|02202}}, {{דבר||המשך|1966/07/01|02600}}
 
{{Link FA|eo}}{{Link FA|nn}}