ויקיפדיה

מוזיאון האצ"ל בתש"ח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Mr. W (שיחה | תרומות)
מנטרים
31,129 עריכות
מ שוחזר מעריכות של 109.67.164.43 (שיחה) לעריכה האחרונה של Lionster
Mr. W (שיחה | תרומות)
מנטרים
31,129 עריכות
מ שוחזר מעריכות של Mr. W (שיחה) לעריכה האחרונה של 109.67.164.43
שורה 14:
}}
[[קובץ:Etzel Musio4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החזית הצפונית והכניסה לבניין]]
'''מוזיאון האצ"ל בתש"ח על שם [[עמיחי פאגלין]]''' (קרוי גם: "בית גידי") מנציח את קורות ה[[אצ"ל]] החל בהחלטת עצרת האומות המאוחדות על [[תוכנית החלוקה|חלוקת ארץ ישראל]] ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]] ועד השתלבות הארגון ב[[צה"ל]] לאחר קום המדינה. דגש מיוחד מושם על כיבוש [[יפו]] הערבית על ידי הארגון ב[[מלחמת העצמאות|קרבות תש"ח]] (25-28 ב[[אפריל]] [[1948]]). מבנה המוזיאון הוא למעשה אחד הבתים של שכונתרובע [[מנשייה (יפו)|מנשייה]] שנפגעו בקרב על יפו.
 
המבנה שבושלימים הוקם בו המוזיאון נבנה לראשונה בשנת [[1900]] על ידי איש עסקים [[יהודי]] שביקש להשתקע ב[[ארץ ישראל]]. לאחר מותו, עבר הבית לידיים ערביות ושימש לסירוגין לצורכי מגורים, תעשייה ומסחר. הבניין היה חלק משכונתמרובע [[מנשייה (יפו)|מנשייה]], שכונה ערביתמעורבת{{הערה|שם=גבולות בפאתיהשל נייר|אור אלכסנדרוביץ, [http://www.shimur.org/uploads/tel_aviv_aleksanderovic.pdf ''''גבולות של נייר: ההיסטוריה המחוקה של שכונת נווה שלום''''], [[תאוריה ובקורת]], גיליון 41, קיץ 2013, באתר [[המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]]}} הצפונייםבצפונה של [[יפו]] שהחלהשראשיתה להיבנותבסוף בתחילתשנות ה-70 של [[המאה העשריםה-19]]. לאחר [[מאורעות תרפ"ט]], גרה בעליית הגג של המבנה גרה משפחה יהודית -שנאלצה שלימים,להעתיק את מגוריה בעקבות התקפות הערבים במהלך [[מאורעות תרצ"ו|מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]], נאלצה להעתיק את מגוריה.
 
חזיתו הצפון מערבית של קו העימות העירוני של יפו עם [[תל אביב במלחמת העצמאות|תל אביב]]
בחודשים הראשונים של [[מלחמת העצמאות]] קו החזית בין יהודי [[תל אביב]] לערביי [[יפו]] עבר בין השכונות [[נווה צדק]] ו[[מנשייה (יפו)|מנשייה]]. המבנה, שלימים הוקם בו המוזיאון, היווה חלק מקו הביצורים של הערבים. ב[[חול המועד פסח]] [[תש"ח]], פתח ה[[אצ"ל]] ב[[מבצע חמץ|מערכה לשחרור יפו]] שבמהלכו נפלו 41 לוחמים. בקרבת מבנה המוזיאון היה המעוז הערבי האחרון, שנפילתו לידי האצ"ל הכשירה את הקרקע לכיבושה של שכונת [[מנשייה (יפו)|מנשייה]] ולכניעתה של [[יפו]] כולה.
בחודשים הראשונים של [[מלחמת העצמאות]] עברה בין רובע מנשייה היפואי, ושכונות תל אביב [[אופק הים]], קרטון{{הערה|גבולה הדרומי של [[כרם התימנים]] של ערב שלב [[מלחמת אזרחים|מלחמת האזרחים]] של [[מלחמת תש"ח]] היה רחוב רבי מאיר. מדרום לו השתרעה שכונת קרטון, (להבדיל משכונת כרם קרטון היהודית, הקטנטנה, ממערב לכרם התימנים), הידועה גם בשמה הערבי 'ח'ארת א-תנכ' ובתרגום המילולי, שכונת הפחים, משום גיבובי הפחים ששמשו למגורי תושביה. אותה קרטון הייתה החלק הצפוני והעני של רובע מנשייה, בעלי המגרשים בה ברובם [[ערבים]], מוניציפלית השתייכה ליפו והעלתה לה ארנוניות ומיסים. רוב משמעותי של תושביה היו [[יהודים]] מתפוצת [[יהודי תימן|תימן]]. משום היחודיות לעיל, קרטון זכתה להכרה בינלאומית כאשר נזכרה ב[[החלטה 181]] של [[האו"ם]] כחלק מסקירת קו הגבול בין ת"א למובלעת יפו. נאמר בהחלטה שועדת הגבולות, שאמורה הייתה לסייע ביישום ההחלטה, תכריע לאיזה צד תסופח קרטון בין השאר בהתחשב בעיקרון של מינימום ערבים ומכסימום יהודים למדינה היהודית. לא ברור אם הועדה הוקמה ואם הוקמה אם תפקדה ואם תפקדה אם סרטטה מפה. בשטח התהווה מצב בו קו העימות הצבאי שחצץ בין ת"א ליפו בתש"ח - חבל ג' של ההגנה בתל אביב, הותיר את קרטון, מרחוב רבי מאיר ועד רחוב דניאל, בהילוכו מזרחה מרחוב הכובשים, בצדה של תל אביב}} ו[[נווה צדק]]. המבנה, שלימים הוקם בו המוזיאון, היווה חלק מקו הביצורים של הערבים בגזרה הצפון מערבית. ב[[חול המועד פסח]] [[תש"ח]], פתח ה[[אצ"ל]] ב[[התקפת האצ"ל על יפו|מערכה לשחרור יפו]] שבמהלכו נפלו 41 לוחמים. בקרבת מבנה המוזיאון היה המעוז הערבי האחרון, שנפילתו לידי האצ"ל הכשירה את הקרקע להשלמת כיבושו של רובע מנשייה ולכניעתה של [[יפו]] ב-[[13 במאי]] [[1948]] בעקבות [[מבצע חמץ]].
 
בסוף [[שנות ה-70]], כשהוחלט לפנות את בתי השכונה החרבים, פנו חברי [[ברית חיילי האצ"ל]] ל[[עיריית תל אביב]] בבקשה להקים במקום [[אתר הנצחה]] לחבריהם שנפלו בקרב. דוד אלעזר, רס"ן בדימוס וחבר האצ"ל לשעבר, היה היוזם, הדוחף והמניע להקמתו של המוזיאון הזה, ועם הקמתו מונה גם למנהלו הראשון. בהתחלה נקרא המוזיאון "המוזיאון לשחרור יפו ע"ש עמיחי [(גידי]) פגלין", שהיה קצין המבצעים של האצ"ל, ובקיצור "בית גידי". לימים, משעבר המוזיאון להיות חלק מיחידת המוזיאונים של משרד הביטחון, שונה שמו ל"מוזיאון האצ"ל בתש"ח". האדריכלים [[אמנון ניב]], [[אמנון שוורץ]] ו[[דני שוורץ]] שיחזרו חלק ממבנה האבן המקורי ושילבו בו מבנה פנימי מזכוכית שחורה, שיוצרת ניגוד חריף "בין ישן לחדש". בשנת [[1983]], בתום עבודות השימור והבנייה, נפתח המוזיאון לקהל הרחב, כאשר טקס הפתיחה החגיגי והממלכתי נערך בנוכחות ראש הממשלה מנחם בגין. בשנת [[1987]] זכה הבניין בפרס רוקח למפעלי הנדסה.
 
== ראו גם ==
* [[מנשייה (יפו)|מנשייה]]
* [[אצ"ל]]
* [[מוזיאון האצ"ל]]
* [[התקפת האצ"ל על יפו]]
* [[גן הכובשים]]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
== קישורים חיצוניים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מוזיאון_האצ%22ל_בתש%22ח"