אבדן הילדות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 15041754 של 46.117.159.182 (שיחה)
שורה 3:
 
== מושג הילדות ==
דורניל ארזפוסטמן קושר את מושג הילדות עם המצאת ה[[דפוס]], התפוצה הנרחבת של [[ספר|הספרים]], התפשטות [[ידיעת קרוא וכתוב]], התפתחות ה[[השכלה]], היווצרות מעמד ביניים מבוסס והקמת [[בית ספר|בתי הספר]]. הילדות אצל פוסטמן היא התקופה בה הילד לומד בבית הספר בעזרת ספרים. מאמצע [[המאה העשרים]], משנת [[1950]] בערך בארצות הברית, בעיקר בהשפעת ה[[טלוויזיה]] החופשית, התחרותית, מרובת הערוצים נתונה הילדות בסכנה עם ביטול המחסומים שהציבה החברה כדי להגן על הילדות וכתוצאה מכך החשיפה של סודות המבוגרים.
הספר נכתב בשנת 1982 ולא דן ב[[האם גוגל עושה אותנו טיפשים?|השפעת המחשב האישי והאינטרנט]] על העלמות או התקצרות הילדות. [[אלבין טופלר]] כתב אף הוא בספריו על התקצרות גיל הילדות, אבל ראה במחשבים ובמהפכת המידע הדיגיטלית את הסיבה העיקרית לכך. ניל פוסטמן שהלך לעולמו בשנת [[2003]], כיהן כראש המחלקה לתרבות ולתקשורת [[אוניברסיטה|באוניברסיטת]] [[ניו יורק]], ונודע בעולם בשל ספריו הביקורתיים על הסגידה בארצות הברית לטכנולוגיה והשפעתה השלילית של הטלוויזיה על התרבות והשיח הציבורי. ספריו של ניל פוסטמן שראו אור בעברית הם: [[טכנופיליה|טכנופילין]], [[בידור עד מוות]], [[קץ החינוך]] ו'''אבדן הילדות'''.
שורה 28:
* מוסד המשפחה ומוסד בית הספר הם המוסדות שלמרות חולשתם והחלשות הכח שלהם, יכולים להתנגד לתופעה של אבדן הילדות.
* בשנת 1982 פוסטמן עדיין מקווה שטכנולוגיית המחשבים תתפתח בדרך שתדרוש לימוד והתמחות, שליטה בכשרים אנאליטיים מורכבים הנדרשים מאדם משכיל ומחיבים אימון מיוחד.
* האדם היחיד איננו חסר אונים למה שקורה והוא יכול להתנגד לתופעה של אבדן הילדות ולהעניק לילדיו את חווית הילדות האובדת.
 
== קישורים חיצוניים ==