הבדלים בין גרסאות בדף "גד בק"

נוספו 9 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ
בתוך כך יכול היה להציל את אהובו מַנפרֶד לוין (Manfred Lewin), בן זוגו הראשון, ממחנה המעבר שאליו גורש, לאחר שדרש אותו לעבודות בניין; אולם לוין סירב לנטוש את משפחתו. כפי שגילה בק לאחר המלחמה,{{הערה|1=[http://www.ushmm.org/museum/exhibit/online/doyourememberwhen/index.php?page=17 "Do you remember, when": an online exhibition], באתר [[מוזיאון השואה האמריקני]] {{אנגלית}}.}} מנפרד נספה ב[[אושוויץ]] עם שאר בני משפחתו.
 
ב-[[1941]] הצטרף לתנועת "[[החלוץ]]", שעודדה [[עלייה לארץ ישראל|עליית יהודים לארץ ישראל]]. במהלך השנתיים האחרונות למלחמה הנהיג קבוצה מחתרתית קטנה של [[חלוצים]] בשם "חוג חלוּצִי" שהתרכזה בברלין, קיימה פעילויות תרבות ופעלה במחתרת לספק מזון ומקומות מסתור ליהודים שהיו בדרכם להימלט ל[[שווייץ]] ה[[נייטרליותמדינה נייטרלית|נייטרלית]]. בראשית שנת [[1945]] הוסגרו הוא וכמה מחבריו על ידי יהודי ש[[ריגול|ריגל]] עבור ה[[גסטאפו]], והוא נחקר ונכלא במחנה מעבר ליהודים בברלין.
 
לאחר המלחמה עזר בארגון עלייתם של [[שארית הפליטה]] לארץ ישראל, וב-[[1947]] עלה בעצמו. הוא חי בישראל במשך כ-30 שנה. ב-[[1979]] [[הגירה|היגר]] לאוסטריה, התגורר שם כמה שנים והכיר את בן-זוגו האחרון, יוליוס לאופר (Julius Laufer). לאחר מכן שב לעיר הולדתו ברלין, שם כיהן עד פרישתו לגמלאות כמנהל המרכז היהודי להשכלת מבוגרים בברלין ופעל בשיתוף פעולה עם [[היינץ גלינסקי]], יו"ר [[המועצה המרכזית של יהודי גרמניה]].