מושבת מצורעים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏לקריאה נוספת: קישורים פנימיים
מ ניסוח
שורה 11:
[[תמונה:Leppercamp22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מושבת המצורעים ליד שער ציון, 1860]]
[[קובץ:Leperes jerusalem 1906.jpg|שמאל|ממוזער|מצורעים בירושלים, 1906]]
ב[[תנ"ך]] ישנה עדות על 'בית החופשית', שהיה מושבת מצורעים בה שהה [[עוזיהו]] מלך יהודה לאחר שנצטרע. צרעתיחד זועם היאזאת כמובןחשוב הצרעתלציין המקראיתכי ולאלא ניתן לקבוע בוודאות מוחלטת כי צרעת זו הינה ל'מחלת הנסן' המוכרת כיום, ככתוב: "וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת-הַמֶּלֶךְ, וַיְהִי מְצֹרָע עַד-יוֹם מֹתוֹ, וַיֵּשֶׁב, בְּבֵית הַחָפְשִׁית; וְיוֹתָם בֶּן-הַמֶּלֶךְ עַל-הַבַּיִת, שֹׁפֵט אֶת-עַם הָאָרֶץ" (מלכים ב' טו, ה'). המסורת העממית מציינת את המקום במערה הנקראת כיום [[קבר בני חזיר]] השוכן ב[[נחל קדרון]].
 
עדויות לקיומה של הצרעת בארץ ישראל ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] ניתן למצוא בשרידי עצמות [[נזיר|נזירים]] שנתגלו במדבר יהודה בכמה אתרים: בשרידי הכנסייה והמערה של מנזר מרטיריוס ב[[מעלה אדומים]]; במנזר [[יוחנן המטביל]] שבאתר [[קאסר אל-יהוד]] (סמוך ל[[בית הערבה]] הישנה); ובכמה ממנזרי [[מדבר יהודה]], בהם התגלו עקבות צרעת בשלדי נזירים. זאב ארליך (ז'בו) מ[[בית ספר שדה]] [[עפרה]] טוען‏‏<ref>‏מוסף{{הערה|מוסף 'שבת' של מקור ראשון על פרשת מצורע, 21.4.07‏</ref>.}} כי ממצאים אלה מלמדים אולי שבתקופה זו היו שראו במחלת הנסן 'צרעת', המחייבת 'שילוח אל מחוץ למחנה', ולכן נמצאו נגועים אלה במדבר, לקיים את דברי הכתובים "כָּל-יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ, יִטְמָא--טָמֵא הוּא: בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ." (ויקרא יג, מ"ו), "צַו, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וִישַׁלְּחוּ מִן-הַמַּחֲנֶה, כָּל-צָרוּעַ וְכָל-זָב; וְכֹל, טָמֵא לָנָפֶשׁ." (במדבר ה, ב'). כן הוא מזהה [[רצפת פסיפס]] שהתגלתה ב[[הרצליה]] ובה הכתובת: "תרחם נא הממלכה על הצנועים ועל האומללים ועל החולים שבבית זה" כהוכחה למושבת מצורעים במקום.
 
בתקופה ה[[צלבנים|צלבנית]] שכנה ב[[ירושלים]] מושבת מצורעים מצפון לשער החדש של ימינו, ונקראה על שם לזרוס, שעל פי [[הברית החדשה]] נרפא מצרעתו על ידי [[ישו]]. המנזר הוקם ביוזמתו של מסדר האבירים המצורעים, שפטרונו היה המלך [[בלדווין הרביעי]], שהיה מצורע אף הוא. עדות לקיומה של מושבת מצורעים זו ניתן למצוא במפות צלבניות, ובמיוחד במפת קמבריי מן המאה ה-13.
שורה 26:
 
==פרשת מושבות המצורעים ביפן==
בשנת 2001 זכו מושבות מצורעים ממשלתיות ב[[יפן]] לתשומת לב ציבורית כאשר הובא עניינן לבית משפט וזה הכריע כי ממשלת יפן לא נתנה יחס נאות לחולים שהושמו במושבות אלה. בית המשפט המחוזי ביפן ציווה על ממשלת יפן לשלם פיצויים לחולים שהוחזקו במושבות<ref>{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/asia-pacific/1350630.stm Koizumi apologises for leper colonies]</ref>.}}. ראש ממשלת יפן דאז, [[ג'וניצ'ירו קואיזומי|קואיזומי]] אף התנצל בפני החולים על שנים ארוכות של [[אפליה]]. בשנת 2002 מונתה ועדת חקירה ממשלתית לבדיקת מצבן של מושבות המצורעים ובחודש מרץ, 2005, זכתה מדיניותה של ממשלת יפן ביחס למצורעים לגינוי חריף כאשר נקבע כי "מדיניותה של יפן לבידוד מוחלט... הייתה חסרת יסוד מדעי." <ref>{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/asia-pacific/4311679.stm Japan's leprosy policy denounced]</ref>.}}. ועדת החקירה גינתה לא רק את ממשלת יפן והרופאים שהיו מעורבים ביישום מדיניותה, אלא אף את בתי המשפט שפסקו לאורך שנים לטובת ממשלת יפן כל אימת שחולים ביקשו לערער על ההחלטה לבודדם מן האוכלוסייה ואת אמצעי התקשורת אשר כשלו מלדווח על מצוקתם של החולים. במהלך החקירה נחשפו מסמכים המעידים על כ-7,000 מקרים של [[הפלה מלאכותית|הפלות]] וניתוחי [[עיקור (רפואה)|עיקור]] שנכפו על חולות בצרעת ואף דווח כי היו מקרים שבהם תינוקות לאימהות חולות נחנקו למוות לאחר לידתם.
 
==לקריאה נוספת==