הטיה (דקדוק) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "בשפות טבעיות, '''הטיה''' היא שינוי קל בכתיב ובהגייה של מילה, שמשנה מעט גם..."
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
ב[[שפה טבעית|שפות טבעיות]], '''הטיה''' היא שינוי קל ב[[כתיב]] וב[[הגייה]] של [[מילה]], שמשנה מעט גם את ה[[משמעות]] שלה ונעשית על פי חוקי ה[[דקדוק]]. לדוגמה, את שם את העצם "מכתב", ניתן להטות ל-"מכתבים" כדי לשנות את משמעותו מיחיד לרבים, או להטות אותו ל-"מכתבי", כדי לשנות את משמעותו, ממכתב כל שהוא למכתב השייך לדובר.
 
ישנן שפות, שבהן יש יותר אפשרויות הטיה של מילים, ביחס לשפות אחרות. ב[[אנגלית]], למשל, [[תואר|תארים]] אינם מקבלים הטיות (אין הבדל בין "יָפֶה", "יָפָה", "יָפוֹת" ו-"יָפִים"), אך ב[[צרפתית]] הם דווקא כן מקבלים. ב[[שפות שמיות]], לדוגמה, יש יכולת הטיה רבה יותר מאשר ב[[אינדושפות הודו-אירופיות]]. למעשה, בשפות שמיות, כמעט כל אוצר המילים הוא הטיות של [[שורש (שפות)|שורשים]] בני שלושה [[עיצור]]ים. כך לדוגמה, ב[[עברית]], שמות עצם רבים, פעלים רבים וכמה תארים הם הטיות של השורש כ.ת.ב. פירוט שמות עצם: "[[מכתב]]", "[[מכתבה]]" ([[שולחן כתיבה]]) "[[כתב יד|כְּתַב]] (צורת שרטות האותיות, כמו "כתב יד"), "כְּתָב" (מסמך, כמו "כתב אמנה"), "כתובה" (חוזה). פירוט פעלים: לכתוב, להכתיב, להתכתב, לכתב, לשכתב. פירוט תארים: כתיב (ניתן לכתיבה), מכותב.
 
קיומן של ההטיות מגדיל באופן משמעותי את [[אוצר מילים|אוצר המילים]] של השפות הטבעיות. לדוגמה, המשפט "עֲבוֹד, לִמְדִי, נַצְלוּ אֶת זְמַנְּכֶם", ייכתב באנגלית, באופן בו אי אפשר לדעת מתי הדובר פונה לגבר, מתי לאישה ומתי לשניהם גם יחד. ההטיות מאפשרות גם לקצר משפטים ("שְׁלַח דָאוֹנִי הַשָּׁמַיְמָה" במקום "שְׁלַח אֶת הַדָּאוֹן שֶׁלִּי אֶל הַשָּׂמִים"). מעבר לזאת, ההטיות מאפשרות גם בקרת איכות על קליטת המסר הנשמע או הנקרא. (אם לקורא או לשומע לא ברור, למשל, אם הופיעה במפשט המילה "אתם" או "אתן", הטיית הפועל שאחרי מילה זו, תבהיר את העניין).