גברעם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מספיק זה
קישורים פנימיים ושינוי פורמט התאריך
שורה 15:
שמו של היישוב סמלי והוא נקבע על ידי המוסדות המיישבים בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] עם [[תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה|היודע בארץ ישראל גורלם של יהודי אירופה]] וכקריאת עידוד מול החשש לפלישת הצבא הגרמני בראשות [[רומל]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]].
 
גרעין המייסדים הראשונים התגבש ב[[גרמניה]] ב-[[1935]]. על אף שמרבית חברי הגרעין (שנקרא "מחר") היו דתיים, בחר הגרעין להצטרף ל[[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]]. נקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ הייתה על גבעה מערבית למקום הקיבוץ הנוכחי. המקום נקרא "סומסום" על שם הכפר שממנו נרכשו האדמות. חברי הקיבוץ התיישבו בנקודה הזמנית ב-[[18 באוגוסט]] 1942, במקום נבנו צריפים ששימשו לחדר אוכל, מכבסה, רפת ואורווה, וכן אוהלים למגורים. בשנת [[1945]] עבר הקיבוץ למקום הקבע.
 
באוגוסטב[[אוגוסט]] [[1946]] עלו בידואים על שדות ה[[דורה]] של הקיבוץ. בעימות שהתפתח בין שומרי הקיבוץ לבדואים נהרג אחד מהבדואים{{הערה|{{דבר||התנגשות בין בדואים ושומרים בגברעם|1946/08/05|00426}}}}. בנובמברב[[נובמבר]] אורגנה [[סולחה]] בין אנשי הקיבוץ והשבט הבדואי בסיוע [[אברהם שפירא (זקן השומרים)|אברהם שפירא]]{{הערה|{{דבר||ברית שלום בין גבר עם ושבט בידואי|1946/11/29|00206}}}}.
 
בעת [[מלחמת העצמאות]] היה בקו החזית מול הפולש ה[[מצרים|מצרי]], נשלט באש מ[[משלטי חוליקאת]], וילדיו ונשותיו של הקיבוץ פונו ל[[יפו]].
שורה 25:
ענפי המשק העיקריים הם: "גברעם מעטפות איכות" - מפעל לייצור [[מעטפה|מעטפות]], מפעל לייצור גלילי קרטון, גד"ש רפת ולול.
 
ב-[[19/07/ ביולי]] [[2013]] נפתח בית הכנסת הזמני בגברעם ומיקומו היה באחד המקלטים. לאחר כארבעה חודשים הועבר מיקומו למבנה ששימש שנים רבות כ"מחסן בגדים" שעבר שיפוץ.
 
{{הטבות|פיטורים=ב|מס הכנסה=1א}}