ערבות מואב – הבדלי גרסאות

==בנדודי ישראל במדבר==

ערבות מואב נמנית כתחנה האחרונה ב[[נדודי בני ישראל במדבר]]. אליה הגיעו לאחר שהקיפו ממזרח את [[ארץ אדום]] ואת [[ארץ מואב]] ולאחר שכבשו את [[ארץ סיחון]] ועברו דרכה. אמנם תחנה זו הייתה בפתח שערי [[ארץ כנען]] שהרי ניתן היה להיכנס לארץ דרך [[מעברות הירדן]] ולפגוש את ביצורי [[יריחו]], אולם תחילה המשיכו בני ישראל צפונה וכבשו את [[מללכת עוג]] ו[[הבשן]] ואז חזרו אליה. תחנה זו נודעה חשיבות מיוחדת נוספת בין היתר מפני שלאחר שסיימו את כיבוש [[עבר הירדן המזרחי]] מ[[נחל ארנון]] ועד [[החרמון]], חזרו וישבו בני ישראל בערבות מואב ושם חזר משה ולימדם את כל התורה, בשנה האחרונה לחייו, בטרם כניסתם לארץ. כמו שנאמר בפתיחת [[ספר דברים]] אשר נאמר ע"י משה באותו זמן, כך: {{ציטוטון|בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר}}{{הערה|ספר דברים פרק א' פסוק ה'.}}

 

==בעת העתיקה==

{{להשלים}}

בעבר נשלט על ידי [[מואב]] לאחר מכן נכבש על ידי [[סיחון]] מלך ה[[אמורי]] אותו הורישו בני ישראל במלחמה בהנהגתו של [[משה]]. חלק זה נכלל בנחלת [[שבט גד]] אך גם לאחר מכן מכנה התורה את המקום בשם ערבות מואב. ב[[תקופת השופטים]] ניסו המואבים לכבוש את המקום מחדש ולעיתים הצליחו בכך לפרק זמן.

 

==ראו גם==