אורבנוס השמיני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לצורכי, בעיה, כנסייה, תאור\1, להיכנס\1, היפותטי
←‏חייו האישיים: תיקוני עברית וקישורים
שורה 11:
 
== חייו האישיים ==
ברבריני העביר את מעוזה של משפחתו מפירנצה לרומא והעניק לבני משפחתו משרות בכירות. את אחיו ושני אחנייניםאחיינים שלו מינה לקרדינלים ואחיין נוסף, תדאו, מונה ל[[נסיך]] [[פלסטרינה (עיר)|פלסטרינה]], לנושא דגל הכנסייה ומושל רומא ומפקד [[טירת סנטאנג'לו]].
 
עבור מגוריו ומגורי בני משפחתו רכש את [[ארמון ברבריני]] המפואר והתקין סביבו את [[כיכר ברבריני]] המאופיינת ב[[מזרקת טריטון]] (מעשה ידי [[ג'ובאני לורנצו ברניני|ברניני]]). אנשי רומא התייחסו לברבריני ומשפחתו כאל [[נובו ריש]]ים ("עשירים חדשים") המאופיינים בטעם המוני ובראוותנות. כאשר הורה אורבנוס השמיני להשתמש ב[[ארד]] מן ה[[פנתאון ברומא|פנתאון]] על מנת לפאר את [[בזיליקת סן פייטרו]] נטבע הביטוי (ב[[לטינית]]) ''quod non fecerunt barbari, fecerunt Barberini'' ("מה שלא עשו ה[[ברברים (מונח)|ברברים]], עשה הברבריני"){{הערה|[http://www.treccani.it/vocabolario/quod-non-fecerunt-barbari-barbarini-fecerunt/ הסבר מהמילון האנציקלופדי האיטלקי]}}.
שורה 20:
בשנת [[1628]] סיפח לנחלתו את דוכסות [[אורבינו]], לאחר ששליטה מת בלא יורשים. שנה לאחר מכן, לאחר מות היורש האחרון של [[בית גונזגה]], תמך בתביעתו של שרל מנווארה ה[[פרוטסטנטים|פרוטסטנטי]] על [[מנטואה]], על פני תביעת [[בית הבסבורג]] הקתולי, תוך ששיקולים מדיניים גוברים על שיקולים דתיים.
 
ב-[[1636]] תוכנן נסיוןנhסיון לכלוא את האפיפיור ולמנות אחר תחתיו או [[התנקשות|להתקשלהתbקש]] בחייו, במהלך שהותו ב[[אחוזת האפיפיור בקסטל גנדולפו|קסטל גנדולפו]]. כאשר התגלתה המזימה הורה אורבנוס השמיני לכל הקרדינלים במינוי [[בישוף|בישופים]] לשוב מרומא ל[[דיוקסיה|דיוקסיות]] שלהם.
 
ב-[[1638]] הגן על ה[[מיסיון]] הישועי ב[[דרום אמריקה]], כגוף המיסיונרי המועדף על הכס הקדוש ותמך בשיטת יישובם של הילידים ביישובי המיסיון הישועי מבלי לשעבדם. עם זאת, סיים את ה[[מונופול]] המיסיונרי של הישועים ב[[סין]] וב[[יפן]] והתיר לגופים נוספים להיכנס לארצות אלה בתמיכתו.
שורה 29:
פחות משנה לאחר הבחרו, זימן אורבנוס את ה[[מדען]] [[גלילאו גליליי]] לארמונו. גליליי הוזהר ב-[[1616]] על ידי הקרדינל [[רוברטו בלרמינו]] שלא להחזיק ולא להגן על [[התאוריה ההליוצנטרית]] של [[קופרניקוס]] והצהיר שיקבל על עצמו את האיסור.
 
אורבנוס, מצידו, הציג בפני גליליי פרשנות לפיה כל עוד התאוריה ההליוצנטרית משמשת לצורכי חישוב וניבוי וכ[[מודל מתמטי]] בלבד, אין לכנסייה כל בעיה עם התאוריה, אך אין להציגה כתיאור פיזיקלי של העולם כפי שהוא. בעקבות שיחותיהם של המדען והאפיפיור כתב גליליאו את ספרו "[[דיאלוג עלשל שתי שיטותמערכות העולם הגדולותהמרכזיות]]", בו הוא מציג את הגישה ההליוצנטרית מול גישת [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]], באופן של דיאלוג פתוח המאפשר לכל שיטה להציג את כוחה, אך תוך יתרון ברור לאלגנטיות המתמטית של המודל ההליוצנטרי. בעצתו של האפיפיור וה[[צנזורה]], צירף גלילאו לספרו הקדמה המסבירה שהפסיקה בדבר השיטה הנכונה נתונה בידי הכנסייה, תוך התאמה לכתבי הקודש.
 
לאחר שהספר ראה אור ב-[[1632]], הכריחה דעת הקהל הסוערת של השמרנים את האפיפיור לערוך לגלילאו משפט על ידי ה[[אינקוויזיציה]]. המשפט החל ב-[[12 באפריל]] [[1633]]. בשלב הראשון נאלץ גלילאו להודות שאמנם חרג מהאיסור המקורי של בלרמינוס מ-[[1616]], בשלב הבא הודה גלילאו שהספר נוטה מדי לדעת קופרניקוס אך שלא זו הייתה כוונתו, ושהוא רק ביקש להציג דיון היפותטי. פסק הדין קבע שיש להחרים את הספר, שעל גלילאו לקרוא כתב חזרה בתשובה פומבי ושהוא יבלה את שארית ימיו במאסר (אותו ריצה ב[[וילה]] בפירנצה).
שורה 43:
 
== אחרית ימיו ==
אורבנוס השמיני ירש חוב בסך 16 מיליון [[סקודו איטלקי|סקודי]], ב-[[1635]] תפח החוב לכדי 28 מיליון וב-[[1640]] הגיע ל-35 מיליון. כ-80% מהכנסות מדינת האפיפיור הועברו לשם תשלום ה[[ריבית]] על ההלוואות שנטל.
 
בסוף ימיו היה כה שנוא על ידי הרומאים, הסובלים העיקריים מהמצוקה הכלכלית, עד כי כשנפטר, פסלו שהוצב על [[גבעת הקפיטולין]] הושחת והיה צורך לסלק את שאר פסליו עד מהרה כדי שהקהל לא יעשה בהם שפטים.