הבדלים בין גרסאות בדף "ברוך אדהנן"

הוסרו 674 בתים ,  לפני 6 שנים
אין תקציר עריכה
(←‏ביוגרפיה: חלום שהורה לאבא ברוך שמזרעו תקום הנהגת הקהילה.)
[[קובץ:ברוך אדהנן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ברוך אדהנן]]
[[דבתראדבתרה]] [[ברוך אדהנן]] (1850 - 1936) היה מגדולי [[כהןליקה (ביתא ישראל)|כהניכהנת]] ב[[ביתא ישראל]], אחיו התאום של [[דניאל אדהנן]].
החל מסוף [[המאה התשע עשרה]] ועד תחילת [[המאה העשרים]], שימש במחוזות רבים כמנהיג הרוחני העליון של יהודי אתיופיה.
 
== ביוגרפיה ==
אבא ברוך נולד בכפר בלנגב שבחבל [[דמביה]], הנמצא במחוז [[בגמדר]], ב[[אתיופיה]]. מקטנותו התעניין בלימודי יהדות ותורהדת ובשל כך עזב את בית הוריו בגיל צעיר מאוד והחל להתבודד וללמוד תורה אצל נזירי [[נזיר (ביתא ישראל]] (מלוקסיץ')|נזירי ששהוביתא בהרים המרוחקים. במהלךישראל]] לימודיושבמהלכם הוסמך ל[[דבתראדבתרה]] חרף גילו הצעיר.
 
בשנת [[1862]], הפסיק את לימודיו והצטרףהצטרף לניסיון העלייה ההרואי ל[[ארץ ישראל]], שאירגן [[מהריאבא סותאלמהרי]]. לפי המסורת, ניסיון עלייה זה הוביל את קבוצתו של מהרי סותאלהעולים עד לחוף [[ים סוף]], שם נעצרו הכהנתאנשי הדת וקהל העם להתפלל לקריעת הים. הכהנים אף היטו את מטותיהם למים, אך לשווא. אחר ניסיונות כושלים אלו קפצו שנים עשר כהנים למים והתחילו לשחות, בהם אבא ברוך. כשראו שהמים אינם נבקעים גם אחרי מעשה "הנחשונים", ניסתה הקבוצה לשכור ספינות גדולות וחזקות שיוכלו לצלוח את הים, ומשגם זה לא עלה בידם פנו אחור והחלו לעשות דרכם חזרה לבתיהם. בין השורדים המעטים של מסע כושל זה היה גם דברתאדברתה ברוך. {{הערה|'''פעמים כרך 33''', שושנה בן-דור,המסע לעבר ארץ-ישראל: הסיפור על אבא מהרי. תשמ"ה, עמ' 32-5.}}
{{הערה|'''פעמים כרך 33''', שושנה בן-דור,המסע לעבר ארץ-ישראל: הסיפור על אבא מהרי. תשמ"ה, עמ' 32-5.}}
 
בשנת [[1865]], אחרי שלוש שנות שהייה בחברת בני אדם, החליט דבתרא ברוך לחזור ולהתבודד בהרים ולהקדיש את כלעצמו עיתותיולדת. ללימודעל התורה.פי המסורת, באחד הלילות חלם אבא ברוך חלום אשר הורה לו לשוב אל חברת הקהילה ולהינשא, שכן מזרעוושמזרעו יקומו מנהיגים גדולים. הדבר המשיך להופיע בחלומו עוד מספר פעמים והוא החליט לפנות אל מדריכיו הנזירים, שאמרו לו שאין יעודו להיות נזיר והורו לו לשוב אל חיי החברה. כךאחרי תקופה ארוכה של התבודדות, חזר אבא ברוך לכפרו ונשא את [[מנקוייש איתמר]] ועמה הקים משפחה ענפה. בהמשך מונה כ[[ליקה כהנת]], תפקיד אותו מילא עד יום מותו.
בשלהי [[המאה התשע עשרה]], אחרי תקופה ארוכה של התבודדות (קרוב לשלושים שנה ואולי אף יותר), חזר אבא ברוך לכפרו. הוא התחתן עם [[מנקוייש איתמר]] והקים משפחה ענפה. בהמשך מונה כמנהיג רוחני עליון, תפקיד אותו מילא עד יום מותו.
 
במסגרת תפקידו כמנהיגכליקה הרוחני העליוןכהנת, נדד אבא ברוך מכפר לכפר כדי לחזק את הקהילות שחיו באזורים מרוחקים. הוא לימד תורהדת והקים בתי מדרשלימוד ל[[תורה]]לשם ויהדותכך. בעת שהותו בכפר [[וולקה]], אףהוא הקים את בית הספר ליהדות, שלימים למד בו [[יונה בוגלה]]. אבא ברוך נשא תפילות בעד בני הקהילה והמבקשים מרפא ותבואה, הקים מפעלי חסד ליתומים ואלמנות, הנהיג טקסים דתיים רבים, שימש כבורר וכדיין במקרי הצורך, הכשיר תלמידים וכהנים ונלחם בסכנת הב[[מסיון]].
 
דבתראדבתרה ברוך אף נדד לכפרים המרוחקים שבמחוזהקהילה שב[[טיגראיתגראי]], שם פגש לראשונה את ידידו ד"ר [[יעקב פייטלוביץ']], שהחל בשנת [[1904]] לבקר באתיופיה. במהלך מסעו, לן פייטלוביץ' בביתו של אבא ברוך, שם התקבל בכבוד רב. למעשה הייתה זו הפעם הראשונה בה נפגש עם אישיות דתית מקרב קהילת [[ביתא ישראל]]. יחסו החם והאוהד של אבא ברוך לפייטלוביץ', הפיג את חשדנותם של בני הקהילה כלפי הד"ר, ובכך נסללה דרכו של פייטלוביץ' להשפעה ושיתוף פעולה עם ביתא ישראל. {{הערה|מנחם ולדמן, '''מעבר לנהרי כוש - יהודי אתיופיה והעם היהודי''', משרד הביטחון, תשמ"ט, עמ'179 , 324 הערה 5}} בהמשך מסעו של פייטלוביץ' נפגשו הוא ואבא ברוך מספר פעמים ונרקמו בניהם קשרי ידידות קרובים. ביטוי להערכה הרבה שרחש יעקב פייטלוביץ' כלפי אבא ברוך, מהווה תמונת דיוקנו המתנוססת על כריכת ספרו '''מסע אל הפלשים'''. פייטלוביץ' מזכיר בספר זה את אבא ברוך, כחלק מתאורו את טקס ה'''לנגתא סנבת''' (השבת השביעית) מן הסבב השלישי - השבת העשרים ואחת מתחילת השנה, היא השבת השלישית של חודש [[אב]]. בשבת זו נהוג לומר תפילות מיוחדות ולקרוא פרקים מסוימים מספר שמות, כמו גם את מזמור קי"ט מספר [[תהילים]] וקטעים מספר התלמידים (אראדיתאראדת) {{הערה|יעקב פייטלוביץ', '''מסע אל הפלשים''' (מתרגם: מרדכי וומברנד), דביר, 1959, עמ' 177}}:
{{ציטוט|
|מקור= יעקב פייטלוביץ'{{הערה|פייטלוביץ', '''מסע אל הפלשים''', עמ' 72}}
|תוכן= כל שבת שביעית נקראת אצל הפלשים '''לנגתא סנבת''' ולשבת כזאת נודעת קדושה מיוחדת. ב-[[22 באוגוסט]] [[1908]], בלנגתא סנבת השלישית בשנה זו (הספירה מתחילה מחודש [[ניסן]]) בה ערך דבתראדבתרה ברוך הכהן וראש המסגיד ב'''אמבא גולייט''' סעודת חג. דבתראדבתרה ברוך הוא אחיו התאום של דבתראדבתרה דניאל, הצעיר שהובא לאירופא על ידי [[יוסף הלוי]].}}
 
===חזון אבא ברוך===
ביום שבו כל זרע ישראל יבואו לארץ ישראל, הגשמים באתיופיה יתמעטו. אל תגידו לשלטונות זאת, כי הם יסרבו להעלות אתכם.}}
{{ש}}{{ש}}
דבתראדבתרה אבא ברוך נפטר בשנת [[1936]]. בין בניו, ממשיכי דרכו, נמצאים הכהנים [[צגהון ברוך]] ו[[ברהן ברוך]] (שירש את אביו בתפקיד המנהיג הרוחני העליון).
 
==הערות שוליים==