דמוקרטיה אליטרית – הבדלי גרסאות

# אינה מתעלמת ואף מעניקה ביטוי גם לרצונות ואינטרסים קבוצתיים שונים, למרות שהיא מדגישה את תפקידה החשוב של המנהיגות.

# מאפשרת להבין בקלות את הדמוקרטיה כתופעה פוליטית משום שהיא מדגשיה את התחרות הפוליטית במשטר דמוקרטי בתחום אחד – הבחירות.

# הפוטינציאל להשפעה פוליטית מצד העם נעוץ ביכולתו להפיל ממשלה (על ידי בחירה בממשלה אחרת ביום הבחירות), מדובר ביתרון משום הוא ממחיש גם את חשיבות התחרות הפוליטית בדמוקרטיה וגם משום שהוא מעניק לעם תפקיד מרכזי על אף הפאסיביות המיועדת לו.

# התפישה האליטרית מדגישה את קיומם של רצונות קבוצתיים שונים ואת התחרות בין האליטות השונות, מה שהופך אותה למציאותית יותר מן הגישה הקלאסית שמדגישה את "רצון העם", מתוך ההנחה שניתן להגדיר רצון שכזה באופן ממשי. במציאות לא רצון העם הוא הקבוע כי אם רצון הרוב. עיקרון היחסיות בדמוקרטיה הנותן ייצוג אינו חיוני לדמוקרטיה אם נקבל את הטענה כי תפקידו האמיתי של העם הוא לבחור מנהיגות.