עדנאן אל-ע'ול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביוגרפיה: הרחבה |
ז' |
||
שורה 8:
בסוף שנת [[1987]], בעקבות הניסיונות ללכדו, נמלט אל-ע'ול דרך הים ל[[מצרים]]. משם עבר ל[[סודאן]] ולבסוף הגיע ל[[סוריה]]. בשנים הבאות התאמן ועבר הכשרות לחבלה ברחבי העולם המוסלמי, בין היתר אף ב[[איראן]] וב[[אפגניסטן]]. בראשית שנות ה-90 הצטרף אל-ע'ול לתנועת [[חמאס]], אם כי עדיין שמר על קשרים עם בכירים מארגון הג'יהאד האסלאמי. בקיץ [[1994]] הסתנן בחזרה לרצועת עזה, דבר שהתאפשר בשל הקמת האוטונומיה הפלסטינית בעזה וביריחו בהתאם ל[[הסכמי אוסלו]]<ref>גיא אביעד, '''לקסיקון חמאס''', עמ' 233</ref>. עם שובו לרצועה הצטרף לשורות [[גדודי עז א-דין אל-קסאם]], הזרוע הצבאית של החמאס, ובמקביל גם לקח חלק בפעילות הטרור של הג'יהאד האסלאמי.
אל תודעת מערכת הביטחון הישראלית הוא הגיע לאחר שהתברר שהוא זה שהכין את מטעני החבלה אשר שימשו את [[הג'יהאד האסלאמי]] בשניים מהפיגועים החמורים ביותר של אותה תקופה, [[הפיגוע בצומת בית ליד]] בינואר [[1995]]<ref>גיא אביעד, '''לקסיקון חמאס''', עמ' 233</ref>, בו נרצחו 22 חיילים ואזרחים ישראלים, והפיגוע במרץ [[1996]], חג פורים, בצומת [[דיזנגוף סנטר]] בתל אביב, בו נרצחו עשרה אזרחים ישראלים. אל-ע'ול שיתף פעולה עם [[יחיא עיאש]], שהיה גם הוא בעל ידע מקצועי בחומרי חבלה, עד לחיסולו ב[[ינואר]] [[1996]]<ref>גיא אביעד, '''לקסיקון חמאס''', עמ' 233</ref>.
באפריל [[1996]], בעקבות לחץ מדיני, עצרו אותו כביכול מנגנוני הביטחון של [[הרשות הפלסטינית]], אך בפועל הוא נהנה מחופש תנועה כמעט מלא. בשנים [[2000]] - [[1996]] הוא שוחרר ונכלא פעמים אחדות, כאשר למעשה שולב בפעילות במסגרת מנגנון [[הביטחון המסכל]] של [[הרשות הפלסטינית]] ולא הפסיק לעמוד בקשר עם בכירים בהנהגת החמאס, ולהיות מעורב בפעילות טרור. ב"תאונת עבודה" לקראת סוף שנות התשעים, הוא איבד כמה מאצבעותיו בעקבות פיצוץ מטען נפץ שהרכיב. כבר בשלב זה הוא הסתמן כמבוקש בכיר, בעל ידע מקצועי יוצא דופן בהרכבה ושימוש של אמצעי לחימה.
| |||