הסכם אלג'יר – הבדלי גרסאות

בעקבות עליית משטר הבעת' לשלטון, ביולי 1968 שבה הממשלה העיראקית לתבוע שליטה מלאה על כל מימי השט.<ref>אנתוני רוקדסמן ואברהם וגנר - '''מלחמת איראן עיראק''', הוצאת משרד הביטחון, 1998. עמ' 34.</ref> העלאת תביעה נושנה זו באה בעיתוי לא טוב, לאור התחזקות מעמדה האסטרטגי של איראן ב[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי]].<ref>הכרזת ה[[הממלכה המאוחדת|בריטיים]] על נסיגה מהמפרץ הפרסי לאחר משבר [[עדן]] ב-[[1968]], החלישו את האיום הבריטי על איראן. בנוסף, לאור שיפור היחסים בין [[ברית המועצות]] לבין איראן פחת גם האיום המשמעותי על איראן מ[[צפון]]. עליית מחירי ה[[נפט]] החל מ-[[1968]] חיזק גם הוא את ביטחון השאה.</ref> [[השאה]] [[מוחמד רזה פהלווי]] החליט להפגין התנהלות המתאימה, בראייתו, למעצמה הראשונה של המזרח התיכון,<ref>רעיונות "המדינה האדירה ביותר במפרץ הפרסי" וחשיבותה של איראן לייצוב ושמירה על הביטחון באזורה הודגשו מספר פעמים על ידי השאה. דיווחים שונים בנושא: [[הגארדיאן]] מה-[[9 באוקטובר]] [[1971]], סוכנות הידיעות הצרפתית (AFP) מה-[[10 ביוני]] [[1976]].</ref> וב-[[19 באפריל]] 1969 האיראנים ביטלו באופן חד-צדדי את ההסכם מ-1937. התואנה של המשטר האיראני הייתה "התגרות" של עיראק נגד ספינות איראניות שנעו על השט, אך בפועל המהלך נבע מאמונתו של השאה כי המשטר בבגדאד חלש מדי מכדי להגיב.<ref>Bengio, Ofra, <i>The Kurds of Iraq: Building a State Within a State</i>, Lynne Reiner Publishing, 2012, p. 29</ref>

ב-[[22 באפריל]] עברה לראשונה ספינה איראנית בליווי אוניות הצי האיראני מבלי לשלם את דמי המעבר לעיראק. שתי המדינות החלו לפרוס את צבאותיהם על גדות השט. יום לפני עזיבת הצי הבריטי את המפרץ הפרסי ב-[[30 בנובמבר]] [[1971]] איראן השתלטה על ארבעה איים במפרץ הפרסי, בעקבות צעד זה ניתקה בגדאד את היחסים הדיפלומטיים עם טהראן.<ref>קורדסמן ו-וגנר, עמ' 35.</ref> המשטר בבגדאד החל לקרוא להתקוממות עממית של ה[[ערבים]] במחוז [[מחוז ח'וזסתאן|ח'וזסטאן]] (אותו הם כינו "ערביסטאן") שבאיראן סמוך לגבול עם עיראק, שמרבית תושביו אינם דוברים [[פרסית]]. כמו כן, בגדאד הורתה על גירושם של איראנים ומלומדים שיעים מעיראק.<ref>Bengio, Ofra, <i>The Kurds of Iraq: Building a State Within a State</i>, p. 30</ref> האיראנים מצידם, החלו להעניק תמיכה כלכלית וצבאית למורדים ה[[כורדים]] בעיראק. לאחר פניות לא-פומביות רבות מצד השירות החשאי באיראן (ה[[סאוואכ]]),‏‏<ref>‏[http://www.state.gov/r/pa/ho/frus/nixon/e4/69740.htm תזכיר פנימי] במועצה האמריקנית לביטחון לאומי מ-[[27 במרץ]] 1972.‏ התזכיר בסיווג סודי הועבר לקיסינג'ר על ידי עוזרו גנרל הייג ואושר על ידיו ב-[[29 במרץ]].</ref>‏‏, השאה,‏‏<ref>‏[http://www.state.gov/documents/organization/70901.pdf תזכיר פנימי של המועצה האמריקנית לביטחון לאומי] מ-[[12 ביוני]] 1972 מזכיר שש בקשות קודמות לסיוע כלכלי וצבאי או אפילו מוראלי לכורדים, שנדחו כולן על ידי הממשל האמריקני. הסבר לדחיית הבקשות ניתן למצוא במברק: "למרות שמולה מצטפא [ברזאני] טוען כי ישמור בסוד כל מחויבות לתמיכה מוראלית, תמיכה כזו תהיה חסרת תועלת עבורו אם לא יוכל לנצלה כדי לזכות בתמיכה [כלכלית או צבאית], ומכך תנבע חשיפתה [של התמיכה האמריקנית]".‏</ref> והכורדים ישירות<ref>‏[http://www.state.gov/documents/organization/72268.pdf תזכיר פנימי באגף המזרח התיכון במחלקת המדינה] המסכם פגישה עם נציג של ברזאני בבקשת סיוע לכורדים לפתיחת "מאבק רחב היקף" נגד משטר הבעת'.‏ [[5 באפריל]] 1972. </ref> בביקור של [[המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית|היועץ האמריקני לביטחון לאומי]] [[הנרי קיסינג'ר]] ב[[איראן]], ביקש ממנו ה[[שאה]] "לסייע לכורדים להפוך את החיים לקשים עבור שכננו ואויבנו העיראקי".‏‏<ref>‏[http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9D0CE1DF153FF935A35750C0A967958260 מאמר] של [[הניו יורק טיימס]] מ-1991 מזכיר את ביקור קיסינג'ר.‏</ref> לאחר מספר פגישות בין אנשי ברזאני ונציגים של הממשל האמריקני,‏‏<ref>‏[http://www.state.gov/documents/organization/70904.pdf מזכר פנימי] מ-[[23 ביוני]] 1972 המיועד לגנרל [[אלכסנדר הייג]], דאז עוזרו הצבאי של קיסינג'ר לקראת פגישתו הצפויה עם נציגי ברזאני.‏ במברק עולה כי הסכום המבוקש על ידי הכורדים הוא בסך 1.5 מיליון דולר לחודש ועל התחייבות איראנית לממן מחצית מהסובסידיה. </ref> בשלהיי יולי 1972 נשיא ארצות הברית [[ניקסון]] אישר סיוע אמריקני חשאי לברזאני דרך ה-[[CIA]], בסך מיליוני דולרים.‏‏<ref>‏[http://www.state.gov/documents/organization/72017.pdf תזכיר]‏ החתום על ידי דר. קיסינג'ר, בסיווג סודי בתפוצה מוגבלת. </ref> הסיוע האמריקני הועבר מה-CIA דרך איראן וכלל אמל"ח סובייטי רב והעברות מזומנים ישירות לחשבונו של ברזאני.‏‏<ref>‏[http://www.state.gov/documents/organization/72019.pdf תזכיר פנימי לנשיא ניקסון] מהיועץ לביטחון לאומי קיסינג'ר מ-[[5 באוקטובר]] 1972. קיסינג'ר מדווח על הסיוע השוטף המועבר לכורדים תוך "שיתוף פעולה מעולה... עם השאה", על סמך דיווחי ראש ה-[[CIA]] ריצ'רד הלמס. ‏</ref> מיד לאחר פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]], פנה המשטר העיראקי לטהראן בבקשה לחדש את היחסים הדיפלומטיים, כנראה מחשש לתקיפה ממזרח, בעת בה עיראק מעורבת במלחמה בחזית הסורית.<ref name="pipes"/> היחסים הדיפלומטיים בין המדינות חודשו בראשית 1974 אך היחסים בין המדינות לא השתפרו באופן משמעותי,<ref>[http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=2062&dt=1572&dl=823 דיווח] נציגות ארצות הברית בבגדאד לאחר שיחה עם ממלא מקום שגריר איראן בבירה העיראקית. דיווח מ-[[26 בינואר]] 1974. קוד מברק: 1974BAGHDA00050.</ref> וההתנגשויות האלימות לאורך הגבולות לא פסקו.