הכשרת כלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקנתי עיצוב ומיקום הערות שוליים
שחזור: ויקיפדיה אינה מדריך
שורה 34:
*בדיעבד אם לא התקיימו אף אחד מהתנאים האלו אפשר להוסיף למי ההגעלה קודם ההכשרה חומר שיפגום בטעם הנפלט מן הכלי (כמו סבון).
 
== הגעלת מחבת ==
במחבת רגילים לטגן בשמן, אשר מגיע לטמפרטורה גבוהה יותר מאשר בישול במים. כמו כן לעיתים השמן מתייבש, ואז זה ממש צליה ללא נוזלים (מה שדורש ליבון חמור, כמו שכתבנו לעיל).
 
האם למעשה כדי להכשיר מחבת אפשר להגעיל אותה, או שצריך ליבון חמור כמו כל דבר ש"תשמישו על ידי האור"?
 
'''רבינו יואל '''(אביו של ראבי"ה) ורשב"א סובר שצריך ללבן מכיוון שפעמים נשרף השמן ונחשב לצליה.
 
'''ראבי"ה''' כתב שדי בהגעלה שהשמן הוא כמו מים. כמו כן אין לחשוש שהשמן יתייבש, שאם כן יש לחשוש אף בסיר של מרק שלפעמים מתייבש. עוד הוסיפ ה'''רא"ש '''שגם אם השמן מתייבש התבשיל ממשיך להיות לח ואינו נחשב "תשמישו על ידי האור" הדורש ליבון.
 
'''רמ"א''' פסק שמספיק להגעיל, אך נוהגים לכתחילה להחמיר כרשב"א וללבן.<ref>או"ח תנא יא.</ref>
 
'''שו"ע''' מחלק בין חמץ בפסח שאפשר להקל ולהגעיל, לבין שאר איסורים שצריך ליבון חמור.<ref>יו"ד קכא סע' ד.</ref>
 
מבאר '''ט"ז '''את דברי השו"ע שבליעת טעם חמץ בכלי נחשב ל"היתרא בלע", כלומר החמץ אינו מאכל אסור כל השנה ולכן נחשב קל יותר.  
 
כתב '''שערי תשובה '''שהליבון הנדרש הוא ליבון קל דהיינו שיהיה הקש נשרף עליו, ולא עד שינתזו ניצוצות.
 
'''הרב משה פיינשטיין'''''' '''פוסק שלכתחילה יש ללבן בין בחמץ ובין באיסור. אך בימינו שממילא מגעילים רק כאשר הכלי אינו בין יומו, יש להתיר על ידי הגעלה.<ref>שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן יד ד"ה ב' איך.</ref>
 
מחבת טפלון אין להגעיל כי משתמשים בה ללא שמן, וזה נחשב ל"תשמישו על ידי האור". כדי להכשירה צריך ליבון חמור.
==ראו גם==
*[[טבילת כלים]]