אורים ותומים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ יישום החלטת פרלמנט
שורה 22:
ב[[ספר שמואל]] (א, י"ד) מסופר כאשר באה [[חנה]] - אימו העקרה של [[שמואל הנביא]] למשכן להתפלל על בן, והרבתה להתפלל מבלי שקולה ישמע, אמר לה עלי: "עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך:" על פי האגדה, כאשר ראה שהיא מתנהגת באופן מוזר, שאל לגביה באורים ותומים, והאותיות [[ה]] [[כ]] [[ר]] [[ש]] התנוצצו והוא במקום לפענח "כְּשָׂרָה" (כלומר עקרה כמו [[שרה]]) פענח "שִׁכֹּרָה".
 
לא תמיד האורים היו עונים. כך מסופר פעמיים כי [[שאול המלך]] ניסה לשאול באורים ותומים ולא נענה, בשתי הפעמים הדבר היה בהקשר מלחמתי כנגד [[פלשתים]]. ב[[מלחמת מכמש]] שאול שואל האם להמשיך במלחמה ולא מקבל תשובה. "{{ציטוטון|מרכאות=כן|וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּאלֹהִים, הַאֵרֵד אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים? הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל? וְלֹא עָנָהוּ בַּיּוֹם הַהוּא:" (ספר |שמואל א' י"ד ל"ז)}}. לפני מלחמת הגלבוע שבה נהרג הוא מנסה לברר את העתיד, "{{ציטוטון|מרכאות=כן|וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בַּ-ה' וְלֹא עָנָהוּ ה' גַּם בַּחֲלֹמוֹת גַּם '''בָּאוּרִים''' גַּם בַּנְּבִיאִם:" (ספר |שמואל א פרק' כ"ח ו')}} דבר שגורם לו לפנות ל[[בעל אוב|בעלת האוב]]. כך שעל פי תפיסת התנ"ך התשובה לא הייתה אוטומטית וטכנית, אלא תלויה במעשיו של האדם.
 
במלחמת מכמש כאשר מנסים ללכוד את האשם לשתיקת האורים ותומים נתפס [[יהונתן]]. "{{ציטוטון|מרכאות=כן|וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ:" (ספר |שמואל א' פרקי"ד יד מא)מ"א}}. מאוחר יותר מסופר על [[דוד המלך]] ששואל באפוד של [[אביתר הכהן]], האם אנשי [[קעילה]] שהיו משבטו יסגירו אותו והוא מקבל תשובה שהם יסגירו וששאול ירד, ועל סמך השאלה הוא בוחר לברוח. (ספר שמואל א פרק כג ט'-י"ב) בפעם השנייה הוא שואל לאחר שגדוד [[עמלק]] שבה את נשותיהן ובניהם האם לרדוף אחריו "{{ציטוטון|מרכאות=כן|אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה? הַאַשִּׂגֶנּוּ?"}} והוא מקבל תשובה "{{ציטוטון|מרכאות=כן|רְדֹף, כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל"}}, ולפי תשובה זו הוא דולק אחר העמלקים ומצליח להציל את כולם. (ספר שמואל א' פרק ל' ז'-ט')
 
ההתייחסות המוסכמת האחרונה בתנ"ך בקשר ל"אורים ותומים" הייתה ב[[ספר עזרא|עזרא]] ו[[ספר נחמיה|נחמיה]] כאשר [[בית המקדש]] ומנהגי עבודת האל הושבו על כנם בבית שני. בספר נכתב כי אלו שאין ביכולתם להוכיח את שורשיהם כ[[כהן|כהנים]] יצטרכו לחכות לבואו של הכהן עם ה"אורים ותומים" לזהות את הכהנים האמיתיים, בעזרא ב' 63 ובנחמיה ז' 65 נכתב: "{{ציטוטון|מרכאות=כן|ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד הכהן לאורים ותומים"}}.
 
==האיזכור לאחר המקרא בנצרות==