חיים דב פרידברג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
מ הגהה |
||
שורה 12:
==חייו, עבודתו ומחקריו==
בילדותו למד פרידברג בחדר ובישיבה, בשילוב עם לימודי חול. הוא זכה ללמוד אצל טובי המלמדים ובהמשך אף למד אצל הרב יקותיאל זלמן דמביצר, מחבר '''ספר יד יקותיאל'''.<ref>תדהר, עמ' 2268.</ref> בן 14 היה כאשר החל להחליף דעות ומכתבים עם חוקרים ומלומדים ידועים בתחום ההיסטוריה והביבליוגרפיה ואף החל לפרסם מאמרים
בשנת תרנ"ז התחתן עם רבקה בת ר' משה פנחס רייזפלד.<ref>תדהר, עמ' 2269.</ref>
שורה 34:
[[קובץ:Bet eked sefarim.jpg|שמאל|ממוזער|220px|שער הספר בית עקד ספרים]]
ספרו המפורסם ביותר של פרידברג הינו '''בית עקד ספרים'''. מדובר במפעל ענקים של אדם יחיד וכמעט ללא סיוע של אחרים<ref>[[משרד החינוך והתרבות]], ביוזמת שר החינוך [[דוד רמז]], תמך בהוצאת המהדורה השנייה. [[ישראל טופורובסקי]] הגיה את גליונות הדפוס וא. בר-יודא הדפיס את הספר; בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.</ref>, ועל אף שלא היה חף מטעויות, השפעתו הייתה עצומה. כבר בשנת [[תרצ"ב]] הוכרה חשיבותו על ידי הר"י קלוזנר<ref>במאמרו בעיתון '''העולם''', מספר 50.</ref>, ומאז ועד לסוף המאה ה- 20, לא היה פרסום ביבליוגרפי שלא הזכיר אותו, נסמך עליו<ref>ראו למשל סדרת מאמריו של [[ראובן מרגליות]], "[[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי#ציונים ביבליוגרפיים|ציונים ביבליוגרפיים]]", שהופיעו ב[[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי]], ירושלים: [[מוסד הרב קוק]], בכרכים הבאים: כרך א', תשי"ט-1958 (בעמ' 414 - 472); כרך ב', תש"ך-1960 (בעמ' 331 - 357); וכרך ד', תשכ"ו-1966 (בעמ' 493 - 507).</ref>, או לחלופין חלק עליו, תיקן אותו או הוסיף עליו מהדורות שלא רשם. הספר הפך לספר חובה בכל ספרייה בעולם, בעלת מדור ספרים עבריים, ונחשב לתנ"ך של הספרנים, הביבליופילים ואספני הספרים וכל בית מכירות של ספרים עבריים. בחלק מהקטלוגים של בתי המכירות הפומביות נהוג היה לציין את מספרו של הספר ב'''בית עקד ספרים''', ואם לא הופיע בספר, לציין כי הוא איננו רשום בו (דבר שהיה מעלה את ערכו ומחירו של הספר המוצע למכירה).
בהשפעתו, יצא בשנות השבעים הספר: '''בית עקד הספרים החדש''', תש"י-תשל"ו, בעריכת מ. מוריה (משה פלר).
שורה 69:
</div>
*'''בני לנדא למשפחותם''', לתולדותם, בספרותנו מחצי המאה השנייה לאלף הנוכחי עד ימינו אלה (מעבד על פי המקורות מאת חיים דובעריש פריעדבערג), פרנקפורט א.מ.: תרס"ה (דפוס צילום: אשדוד, תשנ"ח. ביחד עם ספרו '''תולדות משפחת שור''').
*'''צער בת רבים''', על התלאות בשנת ת"ח-ת"ט ברוסיא ופולניא, אברהם בן שמואל אשכנזי (פרידברג הוסיף מבוא והערות), לבוב: תרס"ו-1905.
*'''תולדות משפחת גינצבורג''', פרנקפורט א.מ.: תרס"ז.
*'''תולדות משפחת השל"ח''', פרנקפורט א.מ.: תרס"ט.
שורה 83:
== לקריאה נוספת ==
* אריה טויבר, "א. ח. ד. פריעדבערג, בית עקד ספרים", '''קרית ספר''' ה', עמ' 207 - 208; '''קרית ספר''' ו', עמ' 452 - 456. פורסם שוב בתוך: '''מחקרים ביבליוגרפיים''', תוספת מיוחדת ל"קרית ספר", שנה
*[[אברהם מאיר הברמן]], ח. ד. פרידברג - הביבליוגרף, '''אנשי ספר ואנשי מעשה''', הוצאת ראובן מס, ירושלים: תשל"ד-1974, עמ' 62 - 63.
*[[גצל קרסל]], חיים דב פרידברג, '''סתרי ספר וסופר''' (מחקרים ומסות), הוצאת מוזיאון אמנות הדפוס, צפת: תשל"ה-1975, עמ' 116 - 119.
שורה 99:
* {{היברובוקס|חיים דובעריש פריעדבערג|ספר מרגניתא שפירא|6396|דראהאביטש: תרנ"ט-1899}}
* {{היברובוקס|חיים דובעריש פריעדבערג|ספר תולדות משפחת שור|46793|פרנקפורט א.מ.: י. קויפמאנן, תרס"א-1901}}
* {{היברובוקס|חיים דובעריש פריעדבערג|לוחות זיכרון|7510|הוצאה שנייה עם הוספות ותקונים, פרנקפורט א. מאין: י. קויפפמאנן, תרס"ד}}
* {{היברובוקס|חיים דובעריש פריעדבערג|תולדות משפחת הורוויץ|29163|הוצאה שנייה מתקנת, אנטווערפן: תרפ"ח-1928}}
* {{היברובוקס|חיים דובעריש פריעדבערג|תולדות הדפוס העברי, בערים האלה שבאירופה התיכונה|36966|אנטוורפן: תרצ"ה-1935}}
| |||