הרמת סינוס – הבדלי גרסאות

'''הרמת סינוס''' היא סוג של טיפול שיניים שמטרתו ליצור תוספת [[עצם]] בחלקים האחוריים של ה[[לסת]] העליונה (המקסילה). כאשר יש צורך בביצוע [[שתל דנטלי]] בחלקים האחוריים של הלסת ההעליונההעליונה, נתקל לפעמים המשתיל בבעיה של חוסר בנפח עצם מספק. באזור זה של הלסת קיים חלל אויר שנקרא: הסינוס המקסילרי. החדרת שתל דנטלי דרך עצם לא מספקת אל תוך חלל הסינוס הפתוח עשויה ליצור [[דלקת|דלקות]] ו[[זיהום (רפואה)|זיהומים]] שיגרמו לכישלון השתל. בהתאם, יש צורך לעבות את כמות העצם באזור לפני החדרת השתל.

בהרמת סינוס פתוחה, מבצע המנתח פתח או חלון בצד החיצוני של הלסת על מנת לקבל גישה אל החלל. לאחר פתיחת החלון, מרים המנתח את הרירית המדפנת את חלל הסינוס בעזרת כפיות ייעודיות מבלי לקרוע אותה. בין רצפת החלל לבין הרירית המורמת ממקם המנתח גרגירי עצם כתושה. גרגירי העצם יכולים להיות ממקור אדם, פרה או אפילו סינתטיים. בסיום החדרת הגרגרים, סוגר המנתח את החלל הממולא ותופר את החניכיים. העצם הטבעית של הגוף מחליפה את גרגירי העצם הכתושה בתהליך ביולוגי הנמשך כ-8 חודשים. לאחר שנוצרת עצם טובה ועבה, ניתן להחדיר לתוכה את השתל הדנטלי ולבנות מעליו שיניים חדשות.

בהרמת סינוס סגורה לא פותחים חלון אל תוך הסינוס, אלא מבצעים קדח קטן מאד (כ-3-5 מ"מ בלבד) דרך עצם הלסת מתוך חלל הפה ולא מהצד.הפעולה יכולה להתבצע רק המקרים בהם קיים נפח משמעותי של עצם שיבטיח ייצוב השתל המוחדר ומאפשרת הגבהה ותוספת של 2-3 מ"מ עצם בלבד. דרך החריר שנוצר, דוחף המנתח את רירית הסינוס כלפי מעלה, מחדיר גרגירי עצם כתושה, ולעתים גם שתל דנטלי כבר באותה ישיבה מבלי להמתין להחלפת העצם הכתושה בעצם טבעית. את דחיקת הרירית כלפי מעלה ניתן לבצע באמצעות מכשירים הנקראים: אוסיאוטומים, או באמצעות החדרת צינורית שבקציה בלון מתנפח. ניפוח הבלון מוביל להרמת הרירית. לאחר הסרת הבלון מהאזור, תוחדר העצם הכתושה ואולי גם השתל.