צרוסיט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q409122
מ קישור
שורה 25:
[[תמונה:Cerussite, Yale Geology.jpg|ימין|ממוזער|250px|גבישי צרוסיט. תצוגה בבניין הגאולוגיה שב[[אוניברסיטת ייל]]]]
 
דגימות גבישים מעולות נמצאו במקומות הבאים: מכרה פרידריכסזגן (Friedrichssegen) סמוך לנהר אמס (Ems) ליד העיר נסאו (Nassau) במדינת [[ריינלנד-פאלץ]] שב[[גרמניה]], יוהנגאורגנשטאט (Johanngeorgenstadt) שב[[סקסוניה]], מיס (Mies) שב[[וו (קנטון)|קנטון וו]] שב[[שווייץ]], פניקסוויל ב[[פנסילבניה]], ברוקן-היל ב[[ניו סאות' ויילס]] שב[[אוסטרליה]], המכרות של טסוּמב (Tsumeb)[[צואמב]] ב[[נמיביה]] ומקומות נוספים. גבישים מחטיים עדינים ארוכים למדי נמצאו לפני זמן רב במכרה פנטיר גלייז (Pentire Glaze) בסמוך לכפר סנט. מינוור (St Minver) שב[[קורנוול]], שב[[בריטניה]]. במקומות בהם מוצאים את המינרל הוא מצוי בכמויות ניכרות ומכיל עד 77.5% עופרת.
==שימושים מסחריים==
השימוש העיקרי בצרוסיט כיום הוא כמקור להפקת עופרת. "עופרת לבנה" היא מרכיב עיקרי ב[[צבע עופרת|צבעי עופרת]], צבעים שהשימוש בהם הופסק. בליעה של שבבי צבע מבוסס עופרת היא הסיבה הנפוצה ביותר ל[[הרעלת עופרת]] אצל ילדים. ב"עופרת לבנה" וב[[אצטט העופרת]] נעשה שימוש במהלך ההיסטוריה כמרכיב בתכשירי קוסמטיקה. בין השאר נכללה "עופרת לבנה" בתכשיר המכונה Venetian Ceruse שנועד להבהיר את עור הפנים שהיה מבוקש מאוד ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], למרות שרוב המשתמשים בו היו מודעים לסכנת הרעלת העופרת. בין המשתמשים בתכשיר זה הייתה גם [[אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה]]. השימוש בעופרת לבנה בתכשירי קוסמטיקה הופסק במדינות המערב.