אנרכו-קומוניזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏לקריאה נוספת: קישורים פנימיים
תקלדה
שורה 2:
'''אנרכו-קומוניזם''' היא [[אידאולוגיה]] [[פוליטיקה|פוליטית]] הקוראת לביטול מוסד ה[[מדינה]] וה[[קפיטליזם]], לטובת רשת אופקית של התארגנויות התנדבותיות, מועצות עובדים ו/או מועצות ציבור, באמצעותן כל אחד יהיה חופשי לספק את צרכיו.
 
אנרכו-קומוניזם נקרא גם "אנרכיזם קומוניסטי", "קומוניזם אנרכיסטי", "אנרכיזם אדום" ולפעמים גם "קומוניזם [[ליברטיאניזםליברטריאניזם|ליברטיאניליברטריאני]]". אולם, בעוד כל האנרכו-קומוניסטים הם קומוניסטים ליברטיאניםליברטריאנים, ישנים קומוניסטים ליברטיאניםליברטריאנים, כגון "[[קומוניזם של מועצות|קומוניסטים של מועצות]]", שהם אינם אנרכיסטים. מה שמבדיל את האנרכו-קומוניזם מזרמים אחרים של קומוניזם ליברטיאניליברטריאני הוא ההתנגדות לכל סוג של כוח פוליטי, היררכיה ושליטה. למרות זאת, חלק מהכותבים משתמשים במונח "קומוניזם ליברטיאניליברטריאני" ו"[[סוציאליזם ליברטאני]]" כביטוי נרדף לאנרכו-קומוניזם או אפילו לאנרכיזם באופן כללי.
 
==התפתחות רעיונית==
הלכי-מחשבה אנרכו-קומוניסטיים היו קיימים עוד בזמן [[מלחמת האזרחים האנגלית]] ו[[המהפכה הצרפתית]] ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]]. [[ג'רארד ווינסטאנלי]], שהיה חלק מתנועת ה"[[דיגרס]]" באנגלית, כתב בשנת [[1649]] במנשר בשם "החוק החדש של הצדק", ש"לא תהיה עוד קניה, ולא מכירה, לא ירידים ולא שווקים, אלא כל הארץ תהיה האוצר המשותף של כל אדם," ו"לא יהיה שליט על אחרים, אלא כל אדם יהיה השליט של עצמו." במהלך המהפכה הצרפתית, [[סילביאן מרצ'ל]], במנשר שלו "מניפסט השווים" משנת [[1796]], דרש את "ההנאה המשותפת מפירות הארץ" וציפה להעלמותה של "ההפרדה המבחילה בין עשיר לעני, בין גדול לקטן, בין אדונים למשרתים, בין שליטים לנשלטים".
 
[[ז'וזף דה-ז'אק]] היה אנרכו-קומוניסט מוקדם, והאדם הראשון שתיאר את עצמו כ"ליברטיאןליברטריאן". בניגוד ל[[פייר-ז'וזף פרודון]], הוא טען ש"הזכות של העובד היא לא לתוצר העבודה שלו, אלא לסיפוק צרכיו, יהיו אשר יהיו".
 
האנרכיסטים הקולקטיביסטים תמכו ב[[שכר|עבודת שכר]], אבל לקחו בחשבון את האפשרות של מעבר פוסט-מהפכני למערכת קומוניסטית של חלוקה על פי צורך. כפי שהשותף של [[מיכאיל באקונין]], [[ג'יימס גיום]], ניסח זאת בחיבור שלו, "רעיונות על ארגון חברתי" (1876), "כאשר...הייצור עולה על הצריכה...כל אחד ייקח מה שהוא יצטרך מהמלאי החברתי השופע של סחורות, ללא פחד מהתרוקנות...והרגש המוסרי, שיהיה מפותח יותר בקרב עובדים חופשיים ושווים, ימנע, או יפחית באופן משמעותי, ניצול ובזבוז."