ויקיפדיה

מגלן (גשושית) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תיקוני הקלדה וניסוח קטנים
שורה 204:
ב-1 באוגוסט 1990 הגיעה מגלן לקרבת נוגה והחלה בתמרון הכניסה למסלול סביבו, שמיקם אותה ב[[מסלול קוטבי]] אליפטי שב[[אפסיד|פריאפסיד]] היה בגובה 295 בנטייה של כ-10° צפונה, וב[[אפסיד|אפואפסיד]] היה בגובה 7,762 ק"מ. במסלול זה השלימה מגלן הקפה מלאה של נוגה כל 3 שעות ו-9 דקות.{{הערה|שם=ה6}}{{הערה|שם=ה7}}
 
בכל הקפה הייתה הגשושית אוספת מידע עם הרדאר בעודה מתקרבת אל ה[[אפסיד|פריאפסיד]], והייתה משדרת אותו לכדור הארץ עם התרחקותה מהכוכב לקראת הגעתה ל[[אפסיד|אפואפסיד]]. צורת פעילות זו דרשה פעילות אינטנסיבית ממערכת [[גלגל תגובה|גלגלי התגובה]] של החללית שסובבו את הגשושית בכל פעם שעברה ממצב איסוף מידע (שנמשך 37 דקות) למצב שידור מידע (שנמשך שעתיים). משימתה המרכזית של הגשושית הייתה למפות לפחות 70% מפני נוגה באמצעות הרדאר במהלך "יום נוגה" אחד, השווה ל-243 "ימי ארץ". כדי למנוע איסוף יתר של מידע בקווי הרוחב הצפוניים והדרומיים, מיפתה מגלן לסירוגין "רצועה צפונית" (מ-90° צפון ל-54° דרום) ו"רצועה דרומית" (מ-76° צפון ל-68° דרום). כמו כן, מכיוון שבפריאפסיד הייתה הגשושית בנטייה של כ-10° צפונה, מיפוי [[קוטב|הקוטברהקוטב הדרומי]] של נוגה היה בלתי אפשרי.{{הערה|שם=ה6}}{{הערה|שם=ה7}}
 
====שלב מיפוי ראשון====
שורה 217:
* משך: 15 במאי 1991 - 14 בינואר 1992
* מטרה: מיפוי הקוטב הדרומי של נוגה וחלקים נוספים שלא מופו בשלב הראשון.{{הערה|שם=ה16|[http://www2.jpl.nasa.gov/magellan/fact.html Magellan Mission at a Glance]}}
שלב המיפוי השני החל מיד עם סיום שלב המיפוי הראשון, ומשימת הגשושית בשלב זה היה מיפוי האזורים שלרשלא מופו בשלב המיפוי הראשון, כולל אזור רחב ביותרנרחב בחצי הכדור הדרומי של נוגה. על מנת לבצע זאת היה צורך לכוון את מגלן מחדש ב-180°, כך שכעת המיפוי היה "במבט לימין". עם סיום שלב זה ב-14 בינואר 1992 מיפתה מגלן 54.5% מפני נוגה, אשר יחד עם האזורים שמופו בשלב הראשון, הרכיבו מפה שכיסתה 96% מפני נוגה.{{הערה|שם=ה7}}{{הערה|שם=ה15}}
 
[[קובץ:Magellan - cycle 2 map - 1299005988110004007.109767.jpg|x300px|ממוזער|מרכז|מפת נוגה "במבט לימין" שהורכבה מהמידע שאספה מגלן בשלב המיפוי השני.]]
שורה 224:
* משך: 15 בינואר 1992 - 13 בספטמבר 1992
* מטרה: מיפוי אזורים חסרים של נוגה באמצעות איסוף תצלומי [[סטריאוסקופיה|סטריאו]]{{הערה|שם=ה16}}
שלב המיפוי השלשי החל מיד עם סיום שלב המיפוי השני, ומשימת הגשושית בשלב זה היה לאסוף תצלומי [[סטריאוסקופיה|סטריאו]] של נוגה על מנת שניתן יהיה להרכיב מפה תלת-ממדית של נוגה ולהשלים את מפת נוגה משני השלבים הראשונים. עם סיום שלב זה ב-13 בספטמבר 1993 צולמו 21.3 % של נוגה בסטריאו, שהשלימו את כיסוי מפת נוגה ל-98% מפני השטח.{{הערה|שם=ה7}}{{הערה|שם=ה15}}
 
<center><gallery widths="180px" heights="180px">
שורה 235:
* משך: 14 בספטמבר 1992 - 23 במאי 1993
* מטרה: מיפוי [[שדה כבידה|שדה הכבידה]] של נוגה.{{הערה|שם=ה16}}
עם סיום שלב המיפוי השלשי חדלה מגלן למפות את פני נוגה. במקום זאת, החל מאמצע ספטמבר 1992 שמרה מגלן על כיוונה כך שהאנטנה לטווח הרחוק שלה כוונה תמיד אל עבר כדור הארץ, ו[[רשת חלל עמוק|רשת החלל העמוק]] (DSN) של נאס"א החלה לאסוף מידע בלתי פוסק של [[טלמטריה]]. זרם שוטף זה איפשר ל-DSN לאסוף מידע אודות שדה הכבידה של נוגה על ידי ניטור מהירות הגשושית. באזורים בהם שדה הכבידה היה חזק יותר הגבירה החללית את מהירותה, ושינוי המהירות נמדד על ידי רישום האותות שהתקבלו מהגשושית בהתבסס על [[אפקט דופלר]]. עם סיום השלב ב-23 במאי 1993 השלימה מגלן 1,878 הקפות סביב נוגה. מידע שאבד בתחילת שלב זה אילץ את הימשכותוהארכתו של השלב לב-10 ימים נוספים.{{הערה|שם=ה7}}{{הערה|שם=ה15}}
 
====שלב מיפוי חמישי====
* משך: 24 במאי 1993 - 29 באוגוסט 1993
* מטרה: ביצוע תמרון [[אירוברייק]], כניסה למסלול מעגלי וביצוע מדידות כבידתיות.{{הערה|שם=ה16}}
עם סיום שלב המיפוי הרביעי במאי 1993 שונה מסלולה של מגלן ממסלול אליפטי למסלול מעגלי על ידי טכניקה בשם [[אירוברייק]] (האטה באמצעות חיכוך עם האטמוספירה) שעוד לאשטרם נוסתה אףעד פעםאז. המסלול המעגלי איפשראפשר ביצוע מדידות של שדה הכבידה ברזולוצייה גבוהה בהרבהמשמעותית מאשר בשלב הקודם, עם תחילת המיפוי ב-3 באוגוסט 1993. בין ה-3 באוגוסט ל-29 באוגוסט 1993 (תקופת המיפוי של השלב החמישי) השלימה מגלן 2,885 הקפות סביב נוגה, והשיגה מידע כבידתי ברזולוצייה גבוהה של 94% מנוגה.{{הערה|שם=ה2}}{{הערה|שם=ה3}}{{הערה|שם=ה7}}{{הערה|שם=ה15}}
 
=====אירוברייק=====
שורה 254:
=====ניסוי טחנת הרוח=====
* משך: 6 בספטמבר 1994 - 14 בספטמבר 1994
* מטרה: איסוף מידע על הרכבההרכב ודינמיקתוהדינמיקה של אטמוספירת נוגה.{{הערה|שם=ה17|[http://www2.jpl.nasa.gov/magellan/status940909.html Magellan Begins Termination Activities]}}
בספטמבר 1994 הונמך מסלולה של מגלן על מנתלבצעמנת לבצע את "ניסוי טחנת הרוח". במהלך הניסוי הגשושית מוקמה כך שהלוחות הסולאריים שלה פרושים במאונך לנתיב מסלולה, כך שהם יוכלו לשמש כ"פדלים" תחת השפעת החיכוך עם המולקולות שבאטמוספירה העליונה של נוגה. כדי למנוע את הסתובבות הגשושית בעקבות החיכוך שנוצר, הופעלו מנועי החללית ושמרו עליה יציבה. בצורה זו נאסף מידע על בסיסי על האינטרקציה של הגזים באטמוספירה עם משטחי הלוחות הסולאריים. מידע זה סייע להבנת כוחות החיכוך בשכבות העליונות של האטמוספירה, ועל ידי כך סייע בתכנון לוויינים חדשים לכדור הארץ ולהעלאת שיטות חדשות לביצוע אירוברייק בגשושיות עתידיות לחקר מערכת השמש.{{הערה|שם=ה15}}{{הערה|שם=ה17}}{{הערה|[http://www2.jpl.nasa.gov/magellan/status940916.html Magellan Status Report - September 16, 1994]}}
 
===גילויים===
שורה 262:
* התגלה כי פני הקרקע של נוגה מכוסים בעיקר בחומרים וולקניים, וכי תכונות קרקע געשיות, כגון מישורי [[לבה]] רחבים, מישורים מכוסים בכיפות לבה, והרי געש גדולים, נפוצים מאוד על פני נוגה.
* ישנם מעט מכתשי פגיעה על פני נוגה, דבר המעיד באופן כללי על "צעירותה" הגאולוגית של נוגה - פחות מ-800 מיליון שנה. [[מכתש קלאופטרה]] הוא [[מכתש פגיעה]] בקוטר 105 ק"מ שצולם בסריקת מכ"ם על ידי מגלן.
* קיומםקיומן של תעלות לבה ארוכיםארוכות יותר מ-6,000 ק"מ מעליםמעלה את ההשערה שהלבה מתפרצת מנוגה בצורה חזקה ודלילה מאוד וזורמת בדומה למים הזורמים בנהרות.
* כיפות וולקניות דמויתדמויות פנקייקים מעליםמעלות את האפשרות לנוכחות לבה שנוצרה מאבולוצייה נרחבת של סלעי הקרום.
* הסימנים האופינייםהאופייניים ל[[טקטוניקת הלוחות]] - נדידת יבשות והיווצרות אגנים - אינם מצויים בנוגה. טקטוניקת כוכב הלכת נשלטת על ידי מערכת אזורי שבר גלובליים ומבנים כיפתיים רחבים ונמוכים הנוצרים מעליית ושקיעת מאגמה מן המעטפת.
* למרות שלנוגה ישנה אטמוספירה צפופה, פני הקרקע לא חושפים אףמציגים סימנים להישחקותלשחיקה על ידי מרוחרוח, אלא רק מעט תנודות אבק וחול על ידי רוחות קלות,. זאת בניגוד למאדים, להלו יש אטמוספירה דלילה מאוד אך ישניתן לראות עדויות להישחקותלשחיקה מרוחותעל ידי רוחות ותנודות גדולות של אבק וחול (סופות אבק וחול הן דבר תדיר במאדים).
מגלן יצרה את המפה הראשונה (ועד כה הטובה ביותר) של נוגה באמצעות רדאר, הקרובה ביותר לאיכותה של מפה המורכבת מתצלומימתצלומים אמתבאור נראה. משימות קודמות שחקרו את נוגה השיגו מפות מכ"ם באיכות נמוכה שהצביעו על מבנה של נוגה רק באופן כללי ביותר. מגלן לעומתם יצרה מפה ברזולוצייה כזו שאיפשרה לנתח מכתשים, גבעות, רכסים ומבנים גאולוגיים וטופוגרפיים נוספים, בצורה המשתווה למפות של כוכבי לכת אחרים, שהורכבו מתצלומים ב[[אור נראה]]. המפה שיצרה מגלן היא כיום המפה המדויקת והמפורטת ביותר של נוגה. הגשושית הרוסית [[ונרה D]], המתוכננת לשיגור ב-2016, עשויה להשיג מפה מדויקת יותר.
 
<center><gallery widths="180px" heights="180px">
שורה 281:
==סיום המשימה==
[[קובץ:Magellan - end of mission poster - mgnlogo2.gif|150px|ממוזער|שמאל|פוסטר שפורסם לקראת [[חדירה לאטמוספירה|חדירת]] מגלן לאטמוספירת נוגה.]]
ב-'''9 בספטמבר 1994''' פורסם כי משימתה של מגלן עתידה להסתיים באמצע אוקטובר, זאת בעקבות ירידה בכמות האנרגיה שהפיקו הלוחות הסולאריים ומכיוון שהמשימה השלימה את כל מטרותיה בהצלחה. בסוף אוגוסט 1994 החל תהליך סיום המשימה עם ביצוע מספר תמרונים שהנמיכו את מסלולה של מגלן אל תוך שכבותיה העליונות של אטמוספירת נוגה, על מנת ש"להתחיל את ניסוי "טחנת הרוח" יוחל להתחיל ב-6 בספטמבר 1994. הניסוי נמשך שבועיים ועם סיומו בוצעו מספר תמרונים נוספים שהנמיכו את מסלולה של מגלן עוד יותר לקראת סיום המשימה.{{הערה|שם=ה17}}
 
ב-'''11 באוקטובר 1994''', בעת שמגלן נעה במהירות של כ-7 ק"מ לשנייה בוצהבוצע התמרון האחרון, שמיקם את החללית בגובה 139.7 ק"מ בפריאפסיד, עמוק בתוך האטמוספירה. בגובה זה נתקלה הגשושית [[חדירה לאטמוספירה|בחיכוך עצום]] שחימם אותה לטמפרטורה של 126 מעלות [[צלזיוס]].{{הערה|שם=ה14|[http://www2.jpl.nasa.gov/magellan/status941013.html Magellan Status Report - October 13, 1994]}}{{הערה|[http://www2.jpl.nasa.gov/magellan/status941001.html Magellan Status Report - October 1, 1994]}}
 
ב-'''13 באוקטובר 1994''', בשעה 10:05:00 [[UTC]] אבד הקשר עם הגשושית כשנעלמה מאחורי נוגה. צוות המשימה המשיך לחכות לקבלת שדרים נוספים עד לשעה 18:00 [[UTC]], אז הוכרז על סיום המשימה. למרות שבתחילה הוערך כי מגלן תישרף באטמוספירת נוגה לחלוטין, לאחר סיום המשימה הוערך כי מספר חלקים ממנה פגעו בנוגה בסביבות השעה 20:00 UTC.{{הערה|שם=ה14}}{{הערה|שם=ה15}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מגלן_(גשושית)"